הלל בפורים למי שאין לו מגילה
בגמ': א"ל אנא בשכוני גוואי הואי אתא לקמיה דרב נחמן אמר ליה זיל ברור אכילתך אמר ליה רבא הכי דינא המוציא מחבירו עליו הראיה (בבא בתרא כט, ב).
בשו"ת שיבת ציון (סי' כב) נשאל לעניין אמירת הלל בפורים למי שנמצאים בדרך ואין להם מגילה.
יסוד הדברים בדברי רבא ורב נחמן במגילה (יד.) ובערכין (יד:) שנחלקו מה הטעם שאין אומרים הלל בפורים, דעת רב נחמן שקריאת המגילה היא ההלל של הפורים, ורבא סבר שאין אומרים הלל מאחר ולא נושענו לגמרי, שהרי אנו עדיין עבדי אחשוורוש. והביא את דברי המאירי במגילה (שם) שכתב שהחילוק ביניהם היא במי שאין לו מגילה, שלדעת רב נחמן יאמר הלל מאחר ואינו יכול להחשיב את קריאתה כהלל, ולדעת רבא אינו צריך לומר הלל מאחר ואנו עדיין עבדי אחשוורוש. נמצא שנידון זה תלוי במחלוקת זו כמי ההלכה.
והנה רבא היה לאחר רב נחמן, וא"כ 'הלכתא כבתראי'. מאידך, רב נחמן היה רבו של רבא, והלכה כרב בפני התלמיד. והביא השיבת ציון את דברי הרי"ף בסוגיין, שבמחלוקת רבא ורב נחמן לגבי שכוני גוואי ונכסי דבר סיסין פסק כרב נחמן, מפני שהיה אז רבא תלמיד לפני רבו ואין הלכה כתלמיד במקום הרב. וביאר הנימוקי יוסף כי יש לחלק כיצד רבא העמיד את מחלוקתו וכפי שמדוייק מלשון הגמרא, והיינו שבמקום שאמר רבא את דבריו לרב נחמן בלשון 'אמר ליה' רבא, נראה שאמרם בשעה שישב לפניו כתלמיד לפני רבו, ולפיכך פוסקים כרבו רב נחמן, אך כאשר אמרם בלשון 'רבא אמר' משמע שלא היה לפניו אלא נחלק עליו בזמן אחר והלכה כבתרא.
ועתה במחלוקת לענין הלל בפורים הגירסא לפנינו היא 'רבא אמר', ולפי המבואר הרי שלא היה בזמן זה יושב כתלמיד לפניו. גם את גירסת הרי"ף במגילה (שם) 'מתקיף לה רבא' יש לפרש לדרכו של הנמוק"י שלא דן לפניו והקשה על השמועה, שאם היה יושב לפניו היה הלשון 'מתקיף ליה', לפיכך בנידון השאלה במי שאין לו מגילה, הכרעת ההלכה שלא יאמר הלל וכשיטת רבא, ואף שהרמב"ם פסק כר' נחמן, ומסתבר שהייתה גירסתו 'מתקיף ליה רבא', מכל מקום הלכה כרוב הראשונים שפסקו כרבא.
עוד הוסיף שאין להחמיר ולומר הלל בלא ברכה משום שאסור לומר הלל שלא בזמן חיובו.
אמנם, בשו"ת תשובה מאהבה (ח"א סי' מה) נטה לומר כי גם הלשון 'מתקיף לה' משמעותו שרבא ישב לפניו כתלמיד לפני הרב, ולפיכך פסק הרמב"ם כרב נחמן.
