הבאת ילדיה הקטנים לבית העסק
בגמ': תנו רבנן השוכר את החמור לרכוב עליה איש לא תרכב עליה אשה אשה רוכב עליה איש ואשה בין גדולה ובין קטנה אפילו מעוברת ואפילו מניקה וכו' (בבא מציעא עט, ב).
בספר עורה שחר (מגילת יוחסין עמ' כג) כתב, נשאלתי בדבר ראובן ושמעון שהם שותפים במזיגת משקין, ושמעון אינו מתעסק בעצמו רק אשתו היא מתעסקת בשבילו, ולפעמים ילדיה הקטנים כרוכים אחריה באים אצלה לבית המזיגה ומוחה ראובן בילדים שלא יבואו לבית המזיגה, האם הדין עמו.
והשבתי ע"פ המבואר בסוגיין שהשוכר את החמור להרכיב עליה אשה מרכיב עליה אשה מניקה, ואפילו הוולד היונק עמה, ולפי המבואר בגמ' (כתובות ס.) שיונק תינוק עד ד' וה' שנים, אפשר שיכולה להרכיב בנה הקטן עד ה' שנים, ואפילו אם אינו יונק ממש יכולה להרכיבו מפני שהיתר ההרכבה אינו משום שהוא יונק אלא מפני שעדיין הוא צריך לאמו, ולכן אף אם בפועל אינו יונק הרי הוא בכלל צריך לאמו עד ה' שנים, אמנם דן שמא רק עד ב' שנים שיונק בפועל מותר.
ולמעשה כתב לפי זה בנידון דידן, כיון שנכנסו בשותפות על דעת כן שאשת שמעון תתעסק עבור בעלה בבית המזיגה, אם כן אף שודאי אינה יכולה לקחת את ילדיה הקטנים לשם בקביעות, מ"מ באקראי בעלמא כפי הרגילות שיבואו הקטנים הצריכים לאמם אצל אמם אין יכול לראובן למחות.
