בל תשחית בפחות משוה פרוטה
בגמ': א"ר אבא בר שמואל, איוב וותרן בממונו היה, מנהגו של עולם נותן חצי פרוטה לחנוני, איוב ויתרה משלו. (בבא בתרא טו, ב).
במהרש"א (ח"א ד"ה איוב ותרן) כתב שאיוב היה נותן חצי פרוטה לעני, דאיוב וותרן היה בחצי פרוטה דמקרי ממון לגבי כנעני, כדאמרינן כנעני נהרג על פחות משוה פרוטה. ולמ"ד ישראל הוה הרי נביא ותלמיד חכם הוה ומקרי ממון לגביה, כדאמרינן ת"ח מדקדק על פחות מפרוטה.
אך ברש"ש (חולין צא.) העיר שלא מצא מימרא כזו שת"ח מדקדק על פחות משוה פרוטה, וציין רק למה שאמרו בחולין (שם) שצדיקים ממונם חביב עליהם יותר מגופם.
ובחינוך במצות בל תשחית (מצוה תקכט) כתב שדרך חסידים ואנשי מעשה לא לאבד אפילו גרגיר חרדל. וברבינו יונה בשערי תשובה (שער ג אות פב) כתב שבכלל אזהרת בל תשחית הוא שלא יפזר ממונו לריק אפילו שוה פרוטה.
