ביקור חולים באמצעות הטלפון

בגמ': בשנכסי מבקר אסורין על חולה אפילו יושב נמי, אי בשנכסי חולה אסורין על המבקר אפילו עומד נמי לא (נדרים לט, א).

כתב הטור (יו"ד סי' שלה) מצוה גדולה היא לבקר [את החולה] שמתוך כך יבקש עליו רחמים ונמצא כאילו מחיה אותו, וגם מתוך שרואהו מעיין בענינו אם יצטרך לשום דבר משתדל בו להמציאו לו, ועושה שיכבדו וירבצו לפניו.

והנה בפוסקים דנו אם אדם המתקשר לחולה ומשוחח אתו באמצעות הטלפון מקיים בכך מצוות ביקור חולים.

בשו"ת מנחת יצחק (ח"ב סי' פד) כתב שאף שקיום המצוה בשלימות אינה אלא בהליכתו לבקרו בפועל, שבאופן זה שייכים כל הענינים הנאמרים במצות ביקור חולים, מ"מ באם אי אפשר לקיים כולם, מקיים גם כן המצוה בכל פרט ופרט, ויש הרבה ענינים, שאפשר לעשות לטובת החולה על ידי דיבורו עמו ועם בני ביתו על ידי טלפון.

ובשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א סי' רכג) כתב שאף שמקיים בזה מצות ביקור חולים, אבל אינו שייך לומר שיצא ידי חובה, כיון שחסר בבקור זה ענינים האחרים שיש בבקור חולים. ורק אם אינו יכול לקיים בהליכה לשם, לא נפטר לגמרי אלא צריך לבקרו במה שיכול עכ"פ לעשות וע"כ יאפשר לו לכה"פ ענין אחד או שנים שהוא גם ע"י הטעלעפאן.

והיינו שבחולה שאפשר לבקרו בפניו מחוייבין לבקרו בפניו בשביל הטעם שימצא נחת רוח בזה שאין שייך זה שלא בפניו. וגם מחמת שמהראיה מתרגש המבקר יותר ומבקש ביותר תחנונים ואולי מתקבלת שם התפלה ביותר משום דהשכינה מצויה שם עם החולה.

וכ"כ בשו"ת חלקת יעקב (יו"ד סי' קפח) ברור שעיקר מצוה אין יוצאין רק כשהולכין לבקר החולה בפניו, וראיה ברורה לזה מנדרים (בסוגיין) שלעולא בשנכסי חולה אסורין על המבקר דמותר לבקרו רק בעמידה משום דלא אדריה מחיותיה, ובישיבה לא משום דאפשר בעמידה, וכן נפסק בשו"ע (יו"ד סי' רכא ס"ד), ואם איתא שמקיימין המצוה אף על ידי שליח או כתב או טלפון וכדומה, ליתסר אף בעמידה ליכנס לביתו כיון דאפשר ע"י שליח או כתב או שיעמוד מבחוץ אצל החלון ולדבר עמו, והיום ישתנה הדין הנ"ל הנפסק בשו"ע עוד יותר כשאפשר על ידי טלפון, ואם הוא מקיים בזה המצוה, ליתסר ליה ליכנס לביתיה אפילו רק כשיעמוד כמו שאסור לו לישב, אלא ודאי שעיקר המצוה הוא מקיים רק כשיכנס לחדרו במקום שהוא שוכב על משכבו על ערש דוי ומשתתף בצערו ומתפלל עבורו, וכנפסק ברמ"א (יו"ד סי' שלה) בשם הרמב"ן, כל שביקר ולא ביקש עליו רחמים כמי שלא ביקר, וכאמור דזה עיקר מצוה דביקור חולים, ודאי דצריך לכנס לחדרו במקום שהשכינה למעלה מראשותיו'.

ובשערים המצויינים בהלכה (סי' קצג סק"א) כתב להוכיח שא"א לבקר חולה ע"י טלפון, ממה שהלך הקב"ה לבקר את אברהם אבינו ולא נגלה אליו ושאל בשלומו מרחוק. ועיין בספר פרדס יוסף (פרשת וירא) שהביא שמי שמבקר חולה בשלימות השכינה הק' באה עמו, עיי"ש.

וע"ע בשו"ת באר משה (ח"ב סי' קד), בשו"ת מהר"י שטייף (סי' רצד), ובפחד יצחק (אגרות ומכתבים לג).