אם יש מצוה ללמד לנכרי שבע מצוות בני נח

כתב הרמב"ם (מלכים פ"ח ה"י) צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח, וכל מי שלא יקבל יהרג. ובתוס' בחגיגה (יג. ד"ה אין מוסרין) כתבו שיש מצוה ללמד את הגוים שבע מצוות בני נח. ובגליוני הש"ס (שם) תמה לפי"ז על ספר קרבן חגיגה (סי' מה) שכתב שאפילו לדעת הרמב"ן (בראשית לד יג) שסובר שנצטוו בני נח בהושבת דיינים, והיא בכלל מצות דינים.ונצטוו בני נח אף בדינים כאותם שנצטוו ישראל, כדיני גנבה וגזלה ואונאה ועושק שכר שכיר ודיני השומרים ואונס ומפתה ואבות נזיקין וחובל בחברו ודיני מלוה ולוה ודיני מקח וממכר וכיוצא בהם, וכל איש מהם שגנב ועשק וכו' הוא שעבר על מצות דינים של שב ואל תעשה ונהרג.
מכל מקום אפשר שאסור לישראל ללמדם כל הדינים הללו, אלא הם מעצמם ילמדו מפי החכמים שבהם. ופירש שזו האזהרה שציותה התורה (שמות כא א) 'אשר תשים לפניהם' ולא לפני גוים (גיטין פח:), שלא ילמדו את הדינים אלא לישראל ולא לגוים. ובדברי התוס' הנ"ל מבואר שלא כדבריו.
אמנם ביעב"ץ בהגהותיו (חגיגה שם, בש"ס וגשל) שהגירסא שהובאה בגליון שמצוה יש ללמדם שבע מצוות, אינה גירסא נכונה בתוס', ואף על עיקר מה שכתבו התוס' שיש מצוה למסור להם שבע המצוות, כתב שנראה שעכשיו אסור ללמדם, והוכיח כן מהמבואר בסוגיין על הפסוק (חבקוק ג ו) 'עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים', מה ראה, ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום, כיון שלא קיימום עמד והתירן להן וכו'. הרי שהקב"ה אינו חפץ שיקיימו ז' מצוותיהם, ואם כן אסור ללמד אותם להם. וכן כתב בעין יעקב (חגיגה שם, הו"ד בהגהות הב"ח שם אות מ) שאחר שניתנה תורה והתירה להם, אף ז' מצוות אסור ללמדם, ותירץ בזה קושיית התוס' שם.
אמנם בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ג סי' פט) הביא את דברי הב"ח, וכתב על דבריו שזה לא מסתבר כלל, אלא נראה בפשיטות כדברי התוס' ששבע מצוות מותר ללמדם ואף מצוה יש בדבר, ורק שאר דיני התורה אסור למסור להם.
כיוצא בזה דן גם בספר יפה ללב (ח"ה יו"ד סי' רמו סק"ט) אם מותר ללמד את הנכרים דיני שבע מצות שלהן, וכתב עפ"י מה שאמרו בסוגיין 'ראה ויתר גוים, ראה ז' מצות שקיבלו עליהם בני נח ולא קיימום, עמד והתירן להם', ומזה נראה שיש איסור ללמדם, שכיון שכביכול עמד והתירן להם הרי אינו רוצה בקיומם, והבא ללמדם ורוצה בקיומם נראה כעובר על רצונו יתברך. אך ממה שמבואר במסקנת סוגיין שאף על פי שהתירן להם מכל מקום המקיימם מקבל שכר עכ"פ כמי שאינו מצווה ועושה, יש צד היתר ללמדם, שנראה שהקב"ה רוצה מכל מקום בקיומם.
וכתב שבלבו היה להכריע שאסור ללמדם אפילו שבע מצוות שנצטוו בהם, משום שעל ידי זה יבוא להמשך וללמדם אגב כך גם את שאר דיני התורה. אך כיון שרובם של שבע מצוות בני נח הם ישוב העולם, יש להכריע להתיר ללמדם הלכות אלו, שיש בהם תיקון העולם שלא ירעו ולא ישחיתו, ועל ידי זה לא יבואו להשחית גם גבולם של ישראל.
ועיין בספר מעגל טוב לחיד"א (יום ו תמוז) כתב על עצמו שאמר לגוי אחד שיאמר לו במה מאמין, ואמר לו שמאמין בה' אלוקי ישראל, וחקר בזה והיה נראה בעיניו שכן הוא, ואמר לו שא"כ יאמר בבוקר ובערב פסוק 'שמע ישראל' ויקיים שבע מצוות בני נח ויזהר משיתוף בכל אופן, וקיבל על עצמו ואמר שלא יתפלל כי אם לה'. ועיין בשדי חמד פאת השדה (מערכת א כלל קב) שדן בענין זה.