אם דגים יפים לאכילה
בסוגיין מבואר שיש אומרים שדגים קטנים מפרים ומרבים גופו של אדם. וכתב בשל"ה (שער האותיות אות ק – קדושת אכילה סי' קנ) שנראה שהכוונה היא למין ממיני הדגים הנשארים קטנים. וכ"כ הגר"א באמרי נועם (ברכות נז:).
והנה אמרו (סנהדרין צח.) שאין בן דוד בא עד שיבקשו דג לחולה ולא ימצא. ובעיני כל חי (קדושין כה.) כתב שהדג מצונן ואינו טוב לחולה. ולפי זה פירוש הגמרא הוא שבדור שבן דוד בא לא זו בלבד שלא ימצאו מאכלים הבריאים לחולה, אלא אפילו דגים שאינם טובים לו גם כן לא ימצאו.
ובספר יערות דבש (ח"א דרוש א) ביאר שמשיח אינו בא עד שיהיו כל הגלגולים מתוקנים, והגלגולים מתחילים באדם ובבהמה, ובסוף הגלגול שכבר נתקן ממש, רק צריך עדיין עוד תיקון מועט, מגולגל בדגי הים, ואסיפתן מטהרתן, ולכך בדגים מגולגלים נשמת צדיקים כנודע, והוא הדג המתבקש לחולת אהבה, כי כבר גדרו רופאים כי דג טבעו לח וקר ואינו טוב לרפואה רק לחולת אהבה כי ממעט תאוה, ולכך בערב יום כיפור מרבים בדגים, והוא הדג אשר יבוקש לחולת אהבה, הוא כנסת ישראל בגולה, שמבקשים הצדיקים ההם, אבל בזמן משיח, יתוקנו כל הגלגולים, ואפילו תיקונם של צדיקים שהם בבחינת דג כבר נשלם, וזהו שאמרו שאין בן דוד בא עד שיבוקש דג לחולה ולא ימצא. לכך עלינו להיתפלל שהנדחים שהם הגלגולים, המגולגלים בדומם צומח חי מדבר, יהיו מתוקנים.
אמנם כתב הגידולי תרומה בספר בינה לעיתים (ח"א דרוש כב לשבת זכור), שהדגים מרבים את תאות האכילה לאכול עמהם בשר. ובספר המידות (ערך הרהורים אות מח) כתב שע"י אכילת דגים תרבה התאוה, ובמראי מקומות (שם) ציין לסוטה (יא:) שבשעה שהיו הולכות לשאוב מים מזמין להם הקב"ה דגים קטנים בכדיהן ומליכות אותן אצל בעליהן וכו' ומאכילות אותם וכו' ונזקקות להם.
[ובמאור ושמש (רמזי ראש השנה ד"ה והנה) כתב שהמהרש"ל מחמת שהיו הדגים חביבים עליו עד למאד היה ירא באוכלו הדגים שלא ימשוך אותו התאוה למטה ולא יהיה יכול להפשיט עצמו מהתאוה גשמית, על כן משך עצמו מהם ולא אכל אותם, שירא שלא יהיה פועל באוכלו הדגים שימשוך כן למטה דוגמתם, כי שמא ימשוך עצמו אחר התאוה ושוב לא יהיה פועל כלום].
