אונאה בדבר שאין מחירו קבוע
בגמ': למעוטי קרקע דלית בה אונאה (בבא מציעא מז, ב).
כתב הב"י (חו"מ סי' רט) שדבר שאין לו שיעור קבוע כגון מכר לו מה שיחלבו עיזיו או מה שיגזז מעציו אין בהם אונאה. אולם הש"ך (סק"א) חולק ע"ז שבכל ענין יש אונאה, ועיי"ש בנו"כ ובמחנה אפרים (אונאה סי' כד).
בערוך השלחן (סי' רכז ס"ז) כתב, שבדברים שאין להם מחיר קבוע בשוק, ולכל סוחר או קבלן יש מחיר אחר, אין בהם אונאה כל זמן שאינו יקר ביותר משתות מהמחיר הגבוה.
בערך ש"י (חו"מ סי' רט) נשאל האם איסור אונאה הוא דווקא אם כל בעלי חנויות מוכרים במחיר שוה, וזה מכר ביותר ממחיר השוק, או שמא אפילו אם כל אחד מוכר לפי מה שיכול להוציא מהקונה שייכת אונאה אם מכר ביוקר, שהרי הלוקח אילו היה יודע שיכול לקנות אצל השני בזול לא היה קונה אצלו, וכתב שהדבר מבואר בש"ך שפסק שבדבר שאין השער ידוע יש בו אונאה. ומביא ראיה מסוגיין שמיעטו מהפסוק שאין אונאה בקרקעות, ולכאורה למה צריך הפסוק הרי בקרקעות אין שער ידוע ואם כן לא יהיה בו אונאה, אלא ודאי שאף כשאין שער ידוע יש אונאה.
ובפתחי חושן (ח"ד פ"י הערה א) כתב, שבשווקים שלנו דנים האונאה לפי הרוב או לפי השער הבינוני, ולא לפי השער הגבוה ביותר או הנמוך ביותר.
ועי' בזה בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' ריח), ובמשפט שלום (סי' רט) שהאריכו בזה.
אולם הביא האור זרוע (סי' פב) בשם הרא"ש לאסור, וביאר שאף שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו ולצורך מקומו, מ"מ אבנים שבחצר אפילו צריך מהם צורך גדול אסור לטלטלן, משום שאין תורת כלי עליהם, וכמו"כ בעלי חיים אין עליהם תורת כלי, ויש לאסור יותר בבעלי חיים משום שאין משתמשים בבעלי חיים, ולא פלוג רבנן בבעלי חיים.
ובשו"ת חקרי לב (או"ח סי' נט) העלה להחמיר בזה, וכתב לדחות דברי הלק"ט הנ"ל, שבעלי חיים שאינם ראויים למלאכה אינם חשובים כלי, וכמוכח בב"י (חו"מ סי' קצה). ועוד כתב שאם אמרו לגבי קנין שעוף הרי הוא כלי, אין ראיה מזה לענין מוקצה שיחשב כלי.
וכן בברכי יוסף (סי' שח סק"ד) כתב בשם מהר"ם בן חביב, שאסור לטלטל בהמה חיה ועוף אפילו לצורך גופו ומקומו, משום שלא נחשב כלי.
כך פסק בפשיטות בשו"ע הרב (או"ח סי' שח סע"ח), שאפילו עוף שראוי לשחק בו תינוק הבוכה אסור לטלטלו.
