צדקה כראוי, כשיידע שהממון הוא של השי"ת

עצה וסגולה יומית: 

בלי ענוה אינו משיג יראת שמים כראוי

'קְדוֹשִׁים' גִּימַטְרִיָּא 'שְׁפָלִים', שֶׁתִּהְיוּ עֲנָוִים וּשְׁפָלִים, שֶׁהָעִקָּר הוּא מִדַּת הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת, שֶׁעַל יְדֵי מִדָּה זוֹ זוֹכֶה אָדָם לְיִרְאַת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, וּבִלְעָדָהּ אֵין אָדָם מַשִּׂיג יִרְאַת שָׁמַיִם כָּרָאוּי (משלי כב ד). וּבְמִדָּה זוֹ נִשְׁתַּבַּח מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַל כָּל הַמִּדּוֹת.

(מעגלי צדק אות דל"ת, ד"ה דבר)

ווארט יומי:

צדקה כראוי, כשיידע שהממון הוא של השי"ת

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי (שמות כה ב).

אוֹ אֶפְשָׁר לִרְמֹז עַל הַצְּדָקָה, בְּהַקְדִּים מַה שֶּׁאָמַר הַתַּנָּא (אבות פ"ג מ"ז) תֵּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ, וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (דבה"י א' כט יד) 'כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ'. וְהִנֵּה, אִם לֹא יַחְשֹׁב הָאָדָם זוֹ הַמַּחֲשָׁבָה הַטּוֹבָה שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ הוּא יִתְבָּרַךְ וּמִשֶּׁלּוֹ הוּא נוֹתֵן לוֹ, לֹא שַׁיָּךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה צְדָקָה כָּרָאוּי, שֶׁאִם יַחְשֹׁב הָאָדָם שֶׁהַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ, בְּהֶכְרֵחַ הוּא חָס עָלָיו וְשׁוֹמְרוֹ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה צְדָקָה כָּרָאוּי:

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה הִיא הַצְּדָקָה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: תְּרוּמָה, הַפְרָשָׁה, יַפְרִישׁוּ לִי מִמָּמוֹנָם נְדָבָה. וּמְפָרֵשׁ אֵיזוֹהִי הַצְּדָקָה הַמְעֻלָּה, הִיא אֲשֶׁר מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי, דְּהַיְנוּ, שֶׁהַנּוֹתֵן יֵדַע בִּידִיעָה נֶאֱמָנָה שֶׁהַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתֵן שֶׁלִּי הִיא, רַק הֶחֱזִירָהּ לִי, וּלְפִיכָךְ אָמַר תְּרוּמָתִי בְּכִנּוּי לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמַרְנוּ, תֵּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ שֶׁאַתָּה וְשֶׁלָּךְ שֶׁלּוֹ. וְכָל מִי שֶׁדָּן כָּךְ בְּעַצְמוֹ, לְעוֹלָם נוֹתֵן הַצְּדָקָה בְּעַיִן יָפָה, וְנוֹתֵן הַרְבֵּה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, וְעָלָיו נֶאֱמַר (ירמיה יז ז) 'בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ'.

(פיתוחי חותם פרשת תרומה)