כל אחד מישראל נשאל האם מקבל התורה
עצה וסגולה יומית:
הוידוי בלשון רבים משום ערבות ישראל
בְּמַה שֶּׁיָּדוּעַ דְּהַוִּדּוּי נִתְקַן בִּלְשׁוֹן רַבִּים, 'אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ', מִשּׁוּם דְּכָל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה, וְאִם אֵין בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד אוֹתוֹ עָוֹן שֶׁהוּא מִתְוַדֶּה עָלָיו, יֵשׁ בַּחֲבֵרוֹ, וּמִשּׁוּם עַרְבָנוּת נִתְפָּשׂ עָלָיו וְחָשׁוּב כְּאִלּוּ הָיָה בּוֹ בְּעַצְמוֹ.
(אלף בינה, אות אל"ף ג)
ווארט יומי:
כל אחד מישראל נשאל האם מקבל התורה
ה' יִתֶּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב (תהלים סח יב). אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא דרשב"י שמות כ טו), כִּי כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא אֶת הַקּוֹל הָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִים עַיִן בְּעַיִן, כְּמוֹ הָאָדָם הַלּוֹקֵחַ כְּלִי מִיָּד לְיָד, וְהָיָה בַּדִּבּוּר מַמָּשׁ לִקַּח, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה בְּשׁוּם דִּבּוּר מֵעוֹלָם. וְהָיָה הַדִּבּוּר הוֹלֵךְ לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לוֹ אֲנִי הַדִּבּוּר פְּלוֹנִי, תְּקַבְּלֵנִי אִם לֹא, אוֹמֵר לוֹ הֵן. כַּמָּה וְכַמָּה אוֹתִיּוֹת יֵשׁ בִּי, וּרְמָזִים וּדְרָשִׁים וְסוֹדוֹת וּפְשָׁטִים יֵשׁ בִּי, תְּקַבְּלֵנִי אִם לֹא, אוֹמֵר לוֹ הֵן. עַד שֶׁכָּל הַדִּבְּרוֹת הָיוּ מַחֲזִירִים אַחַר יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם, וְקִבְּלוּ וְאָמְרוּ (שמות כד ז) 'נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע':
וְזֶה ה' יִתֶּן אֹמֶר, וְהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר 'אֲדֹנָי אוֹמֵר', אֶלָּא זֶה הַקּוֹל הָיָה בּוֹ מַמָּשׁ, וְהָיָה נִתָּן בַּיָּד וְרוֹאִים אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כ טו) 'וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת'. וְעוֹד, הַדִּבּוּר הָיָה הוֹלֵךְ לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר אֲנִי הַדִּבּוּר פְּלוֹנִי תְּקַבְּלֵנִי אִם לֹא, אוֹמֵר לוֹ הֵן, וְזֶהוּ הַמְבַשְּׂרוֹת הַדִּבּוּר לְיִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ צָבָא רָב:
