הרמז במחצית השקל

עצה וסגולה יומית: 

הדיבור הוא 'כלי שרת', לכן לא יפגמנו

לְפִי שֶׁהַלָּשׁוֹן וְהַשְּׂפָתַיִם הֵם כְּלֵי שָׁרֵת שֶׁבָּהֶם אָנוּ מְשָׁרְתִים לְהַשֵּׁם, וְלֹא שַׁיָּךְ שֶׁיִּהְיוּ פְּגוּמִים וִיקַבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֵׁרוּתָם, עַל דֶּרֶךְ 'הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ' (מלאכי א ח), לָכֵן אֵלֶּה שֶׁהֵם כְּלֵי שָׁרֵת צְרִיכִים שְׁמִירָה בְּיוֹתֵר.

(אלף בינה מזמור לד, ד"ה נצור לשונך)

ווארט יומי:

הרמז במחצית השקל

אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד (שמות ל יב-טז). וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ בְּדֶרֶךְ רֶמֶז, דְּכָל דִּבְרֵי תּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר וּבְרֶמֶז. וְהִנֵּה 'יִשְׂרָאֵל' רָאשֵׁי תֵּבוֹת יֵשׁ שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת לַתּוֹרָה, וּלְפִיכָךְ לֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁהָיוּ בָּהֶם שִׁשִּׁים רִבּוֹא, כְּדֵי שֶׁכָּל נְשָׁמָה תָּחוּל עָלֶיהָ אוֹת אַחַת, וּכְבָר כָּתַבְנוּ זֶה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְהִנֵּה מָצִינוּ (ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז) שֶׁוִּתֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת וְלֹא וִתֵּר עַל עֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ט יא-יב) 'עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וְגוֹ', וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי'. וְאַף עַל פִּי שֶׁעָבְרוּ עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת, לֹא תָּלָה לָהֶם כִּי אִם עַל בִּטּוּל תּוֹרָה. וְאֵין סַמָּאֵ"ל מוֹצֵא כֹּחַ לִשְׁלֹט בְּיִשְׂרָאֵל כִּי אִם בִּשְׁבִיל בִּטּוּל תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ר סה כ) עַל 'הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב' (בראשית כז כב), דְּבִזְמַן שֶׁהַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב, אֵין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, וְאִם אֵין הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב, הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו. וּכְמוֹ גַּם כֵּן שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קו.) עַל פָּסוּק (לעיל יז ח) 'וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם', בִּשְׁבִיל שֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם מִן הַתּוֹרָה:

מנין ישראל מעורר קטרוג על ביטול תורה והצדקה מצילה ממנו

וְהִנֵּה מֵאַחַר שֶׁשֵּׁם 'יִשְׂרָאֵל' מוֹרֶה עַל חֶשְׁבּוֹן אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהֵם כְּנֶגֶד חֶשְׁבּוֹן נִשְׁמוֹתֵיהֶם, בְּהֶכְרֵחַ כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לִידֵי חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹתֵיהֶם, יָבוֹא הַמְקַטְרֵג לְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם וְלוֹמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּלוּם זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְחֶשְׁבּוֹן זֶה כִּי אִם בִּשְׁבִיל חֶשְׁבּוֹן אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הָרְמוּזִים בָּהֶם, וַהֲרֵי נִרְפִּים הֵם מִמֶּנָּה, זוֹהִי סִבַּת הַקִּטְרוּג. וְהִנֵּה נֶגֶף גִּימַטְרִיָּא 'סַמָּאֵ"ל', וְעוֹד שְׁנַיִם יְתֵרִים לִרְמֹז עַל שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, כְּשֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל נִרְפִּים מִשְּׁתֵּי תּוֹרוֹת, מוֹסִיף שְׁתֵּי כֹּחוֹת עַל כֹּחוֹ וְנַעֲשֶׂה נֶגֶף וּמַגִּיף אוֹתָם חַס וְשָׁלוֹם. בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי הַכֹּפֶר שֶׁנּוֹתְנִים אֵין לוֹ כֹּחַ לִשְׁלֹט בָּהֶם, דְּהַצְּדָקָה מַצֶּלֶת מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י ב) 'וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת', וּ'מָוֶת' הוּא סַמָּאֵ"ל:

וּמַה שֶּׁצִּוָּה לָהֶם מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, מִשּׁוּם דְּכָל צִוּוּיָו יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ רֶמֶז כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בִּדְרָכָיו, וְהִנֵּה 'שֶׁקֶל' גִּימַטְרִיָּא 'נֶפֶשׁ', וּמַחֲצִיתוֹ עִם הַכּוֹלֵל גִּימַטְרִיָּא 'יִרְאָה', וּמַחֲצִית הַשְּׁנִיָּה גִּימַטְרִיָּא 'רוּחַ', לְהַזְהִירָם וּלְהוֹדִיעָם שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ בְּיִרְאָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן לְנַפְשָׁם וְרוּחָם. לְפִיכָךְ, כֵּיוָן שֶׁהַכֹּל בְּרֶמֶז, צִוָּה לָהֶם כָּךְ:

(פיתוחי חותם, כי תשא)