כאשר הגיע עת כתיבת התנאים החליף העם הארץ את הענין וכתב תחלה נקודה ואחר כך קו בינוני ולבסוף קו ארוך. תחת המילה לוי יצא המילה יון...
אני אלמד אותך האיך לחתום את שמך, עד שלא יכיר אף אחד שכבודו אינו יודע לכתוב. והתחיל ללמדו ואמר לו, הלא שמך 'לוי' ושם זה קל ללמד לכותבו שכותבים אותו על ידי ג' קוין: אות הראשונה היא ל' - היא קו אורך, אחר כך אות ו' - קו בינוני, לא כל כך ארוך, ולבסוף אות י', שהיא רק כנקודה קטנה. כן למד את חותנו למען יוכל עמוד ולא יצטרך להתבייש. אמנם כאשר הגיע עת כתיבת התנאים החליף העם הארץ את הענין וכתב תחלה נקודה ואחר כך קו בינוני ולבסוף קו ארוך.
כאשר בא הרה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב זיע"א, בעל 'בני יששכר', לשכון כבוד בארץ הונגריה ולשבת על כסא הרבנות דק"ק מונקאטש יצ"ו, שאל מאיש אחד אשר היה ממקבלי אור פני הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב זיע"א שיספר לו ממקצת דרכיו בקדש מה שראה אצלו בעת אשר זכה להסתופף בצל קדשו.
וסיפר לו, שפעם אחת היה נוכח אצלו בעת הדלקת נרות של חנכה. וקדם ההדלקה סיפר מעשה, אשר אף ששמע כל מלה ומלה מדברי קדשו, עם כל זה לא זכה להבין כוונת הספור, ומה שייכותו להדלקת נר חנוכה. והמעשה שסיפר אז היה כדלהלן:
בכפר אחד היה דר איש אחד ושמו היה 'לוי', והיה זה עם הארץ גדול, אבל גם איש מצליח, כי הצליח ה' את מסחרו ויעש חיל הרבה עד שנעשה גביר גדול. וכאשר הגיעה בתו הראשונה לפרק בתולה נשאת, בחר לו לחתן בחור בן תורה. אחר כך נתמזל מזלו עוד יותר ונעשה לאמיד גדול וגביר עצום מאד. ובאשר הגיע מועד נשואי בתו השניה, היה לו כבר השגה לבחר עבורה בחור גדול בתורה ועלוי מפלג ומפרסם. לכן לקח את חתנו הראשון ונסע עמו אל איזה עיר גדולה שהיתה שם ישיבה גדולה למען ישיג שם את מבקשו. ונגש אל הראש הישיבה ויבקש ממנו לתן לו את הבחור היותר מבחר ומצין בין תלמידי הישיבה. הראש ישיבה מלא את בקשתו וברר לו בחור מצין אשר באמת מצא חן בעיניו, ונתקשר בקשר הארוסין בשעה טובה ומצלחת.
ויהי כאשר רצו לכתב את התנאים, נזכר בצער שהלא אינו יודע לכתוב כלל, ואף גם אינו יכול אפילו לחתום את שמו בשטר התנאים, וכמנהג ישראל שעל שטר התנאים חותמים החתן והכלה והמחותנים, ובכן מה יעשה לעת כזאת. אמנם, חתנו הראשון הרגיעו באמרו, אל תדאג כלל, כי אני אלמד אותך האיך לחתום את שמך, עד שלא יכיר אף אחד שכבודו אינו יודע לכתוב. והתחיל ללמדו ואמר לו, הלא שמך 'לוי' ושם זה קל ללמד לכותבו שכותבים אותו על ידי ג' קוין: אות הראשונה היא ל' - היא קו אורך, אחר כך אות ו' - קו בינוני, לא כל כך ארוך, ולבסוף אות י', שהיא רק כנקודה קטנה. כן למד את חותנו למען יוכל עמוד ולא יצטרך להתבייש. אמנם כאשר הגיע עת כתיבת התנאים החליף העם הארץ את הענין וכתב תחלה נקודה ואחר כך קו בינוני ולבסוף קו ארוך.
עד כאן תורף הספור אשר שמע איש זה מפי רבנו זיע"א טרם הדליק נר של חנכה. ולא זכה להבין מה ענין ספור זה אצל הדלקת הנרות הללו.
ויהי כאשר שמע הרה"ק ה'בני יששכר' זיע"א את דבריו ענה ואמר, כי בספור זה טמון כל סוד החנכה, כי כשכותבים בסדר הנ"ל קו ארך בינוני וקטן הוא עולה לשם 'לוי' אבל כשמחליפים הסדר וכותבים הקוים בהפוך קטן בינוני ארוך אז עולה לצירוף שם 'יון', וזה לעומת זה כאשר היה אז מלחמת הכהנים משבט לוי בעם ובטומאת יון.
