הריח החמוץ מכה בנחיריו כניחוח פרדס תאנים. גן עדן. כובד המשא אינו מכביד עליו, כעשיר הדוחף עגלה גדושה ביהלומים

בכל יום האיש הצדיק מייגע את שריריו לאחר יום עבודה בשיפוץ, נכנס לחצרות בתים ומוציא אל המדרכה את עגלות האשפה העמוסות. כבד. חם. צחנה. אך שקשוק גלגלי הפחים הנגררים על ידיו, הרי הוא באזניו כקול גלגל החיים. הריח החמוץ מכה בנחיריו כניחוח פרדס תאנים. גן עדן. כובד המשא אינו מכביד עליו, כעשיר הדוחף עגלה גדושה ביהלומים. בחום וביזע אינו חש כלל, הוא מקיים את העולם, בזכותו העולם קיים. זהו איש של מעשים. אם העולם קיים רק בשביל התורה, ואם לשם כך צריך לפתוח כולל נוסף - עושים! זוהי עבודה המכבדת את בעליה.

יום שישי שגרתי.

גלגליו של טנדר חבוט התחככו קלות במדרכה לפני שבעליו יצא ממנו, ובדעתי לא עלה כי עוד ימים אחדים אכתוב על הטנדר, על בעליו ועל מעשיו. דליים מוכתמי מלט וכלי עבודה שונים העידו כי הלה עוסק בבניין הארץ. הוא יצא את מכוניתו, ובצעדים כבדים של איש עבודה בלע את המדרכה בדרכו להפגש עם אברך תלמיד חכם שהמתין לו בפתח החצר.

כעבור עשרים דקות עברתי שוב במקום. המכונית כבר נסעה לדרכה. האברך עדיין עמד בפתח חצרו וקרא לעברי: ראית אותו? מה שראית - לא ראית! עשיתי אזני כאפרכסת וכה סיפר האיש:

הוא נראה אדם 'פשוט', הא?

ובכן, בעל הטנדר הוא שיפוצניק במקצועו. עבודותיו מעולם לא התפרשו באופן נרחב, תמיד הוא עובד לבדו ופעמים עם פועל נוסף. ברוך ה' עבודה זו מספקת לו פרנסה בלא דוחק.

השומע אתה? באחד הימים הוא החליט כי ברצונו להיות תומך תורה! זכות גדולה. רצונו היה כביר, אך בפועל לא היה לו ממון מיותר כדי לממשו. אבל את חלומו הוא מימש! הוא פתח כולל ערב למניין אברכים והוא בעצמו מממן את מלגתם ואף יושב ללמוד עמם מידי ערב בערב.

ואם תאמר כסף מניין?

שמעו נא רבותי!

זוהי עובדה שראוייה להחקק בדפי ההיסטוריה של דורנו, לימים יבואו. אם אנו משרטטים בערגה את חיי העיירות של פעם, החיים הצנועים, התמימים והפשוטים, קהילות הקודש שמסרו את נפשם לחיות על קדושת ה', הרי המעשה הזה ראוי להצטרף אליהם.

כסף מניין?

ובכן, הוא נטל על עצמו 'משרה' נוספת.

הוצאת פחי זבל!

בכל יום האיש הצדיק מייגע את שריריו לאחר יום עבודה בשיפוץ, נכנס לחצרות בתים ומוציא אל המדרכה את עגלות האשפה העמוסות. כבד. חם. צחנה. אך שקשוק גלגלי הפחים הנגררים על ידיו, הרי הוא באזניו כקול גלגל החיים. הריח החמוץ מכה בנחיריו כניחוח פרדס תאנים. גן עדן. כובד המשא אינו מכביד עליו, כעשיר הדוחף עגלה גדושה ביהלומים. בחום וביזע אינו חש כלל, הוא מקיים את העולם, בזכותו העולם קיים. זהו איש של מעשים. אם העולם קיים רק בשביל התורה, ואם לשם כך צריך לפתוח כולל נוסף - עושים! זוהי עבודה המכבדת את בעליה.

את שמו לא נפרסם כאן, אך אם תראו בבני ברק אדם הולך מחצר לחצר, ידיו החסונות מטלטלות פחי אשפה מלאים - אל המדרכה, וריקניים - אל החצרות, מצחו זוהר, פניו מאירות וחיוכו מאושר

- זה האיש.

זה האיש אשר יכול להוות דוגמה עבור כל מי שזקוק לה. בכל המישורים. על חיים עם תוכן פנימי, על רוחניות איתנה הממיסה את הגשמיות ומאפיסתה, על אמת מוצקה, על מימוש יעדים מתוך אמונה בצדקת הדרך.

זה האיש אשר ראוי היה כי נישאנו על כפיים עם עגלות האשפה, נרקוד ונשיר לו "אשרי מי שעמלו בתורה"! זה האיש אשר ראוי היה כי נסחוב עמו יחד את משאו הקדוש. זה האיש אשר גדל בדורנו אנו, וכשם שהלל מחייב את העניים, הוא מחייב את מי שחושב כי אינו יכול, או שחושב שהוא חושב שאינו יכול.

***

יהודי יקר!

שנה נוספת חלפה. כצל עובר. אפילו לא כאור שכבה. השנה הבאה עלינו לטובה לא תחלוף לאט יותר, והחלטה שלא תתקבל כעת חיה, עוד לא תספיק להידון עד שיחלוף צל השנה הבאה וגם צל השנים שאחריה.

פחי זבל - לא כל אחד יכול.

דף גמרא - מי אינו יכול? עשה למענך. עשה למען תינוקות של בית רבן שבביתך.

(גליון מאורות הדף היומי)