גייסוהו ושמוהו בגדוד הממונה לסלק מן הדרך מוקשים, המיועדים להתפוצץ כאשר דורכים עליהם
בלית ברירה התייצב ר' אברהם אצל הצבא והללו גייסוהו ושמוהו בגדוד הממונה לסלק מן הדרך באמבעס (=פצצות) הנקראת 'מינעס', המיועדים להתפוצץ כאשר דורכים עליהם, למלאכה זו נצרכת זהירות רבה, והבנה טובה לדעת איך להבחין במוקש מבעוד מועד וכיצד לבטלו שלא יוכל להזיק עוד. שנה שלימה שימש ר' אברהם שם בצבא, לא קלים היו חייו שם, אולם הוא עמד איתן בכל הנסיונות שעברו עליו, עד שלבסוף כעבור שנה השתחרר מן הצבא.
סיפר הרה"ח ר' אברהם דאסקאל ז"ל מעשה פלא דבדידיה הוה עובדא, בצעירותו למד בישיבתו של רביה"ק מהר"י ט"ב מסאטמאר זי"ע ועשה חיל בלימודו, יום אחד הגיע אליו מכתב מן הצבא שהוא צריך להתייצב לשם גיוס, כמובן שהדבר גרם לו דאגה רבה, חייו של חייל יהודי בצבא הגויים אינם קלים כלל ועיקר, שמירת השבת והכשרות, וגם שאר מצוות, קשים שם עד מאוד.
נכנס ר' אברהם אל הקודש פנימה והזכיר את עצמו אצל רבינו, הוא היה בטוח שיקבל ברכה או אפילו הבטחה, להנצל מן הגיוס, אולם רבינו הביט עליו קצרות ואמר לו: 'לך והצלח'. הוא יצא מן החדר מלא פליאה, מדוע לא בירכו מרן שינצל, לא הספיק להתרחק משם והגבאי ר' פייבוש אשכנזי ז"ל רץ אחריו וקורא לו לחזור, הוא מיהר לשוב אל רבינו כשהוא בטוח בלבו שהנה עתה זה מגיע, עכשיו יברכו רבינו להפטר משעבוד הרשעים, אולם למרבה הפלא לא אמר רבינו מאומה, ורק התבונן בו ארוכות ובחנו היטב מראשו ועד רגליו וחוזר חלילה, ולבסוף חזר וברכו באותו לשון: 'לך והצלח!', עכשיו כבר היה ר' אברהם מבולבל לגמרי, הוא לא הצליח בשום אופן להעלות על מחשבתו הסבר להמתרחש כאן.
בלית ברירה התייצב ר' אברהם אצל הצבא והללו גייסוהו ושמוהו בגדוד הממונה לסלק מן הדרך באמבעס (=פצצות) הנקראת 'מינעס', המיועדים להתפוצץ כאשר דורכים עליהם, למלאכה זו נצרכת זהירות רבה, והבנה טובה לדעת איך להבחין במוקש מבעוד מועד וכיצד לבטלו שלא יוכל להזיק עוד. שנה שלימה שימש ר' אברהם שם בצבא, לא קלים היו חייו שם, אולם הוא עמד איתן בכל הנסיונות שעברו עליו, עד שלבסוף כעבור שנה השתחרר מן הצבא.
עשר שנים אחר כך פרצה מלחמת העולם השניה, ר' אברהם התגלגל מהכא להתם ובעיקר היה נתון בשטח מדינת רוסלאנד, לקראת סוף המלחמה גייסו הרוסען את כל יהודי אונגארען ושלחו אותם לשדה המלחמה להלחם עם ה'דייטשען' (=הגרמנים) ימ"ש, המקום היה נורא ואיום, מכל עבר נפלו חללים לרוב, ובעיקר נהרגו רבים מן ה'מינעס' שהטמינו ה'דייטשען' קודם שנסוגו.
אותה שעה עמדה לו מומחיותו של ר' אברהם והוא הצליח להבחין מבעוד מועד באותם מינעס ולהשמר מהם, הוא גם לימד הרבה יהודים כיצד להבחין בהם והיאך להוציאם, וכך ניצלו חייו וחיי הרבה יהודים עמו, או אז הבין עד כמה רחקה ראייתו של רבינו, ומה שנראה לו אז בשעתו כצרה צרורה היתה בעצם הגורם להצילו מרדת שחת.
