בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: הנפטר התגלה בחלום וביקש שילמדו עבורו מסכת שבת, סיפור מרטיט ומרגש, הסכיתו ושמעו:
חצי שעה אחר כך, הגיע הרב יוסף ברכץ, לבית האלמנה, שמע את הסיפור ונרעש. "בוודאי שנעשה כרצונו של הרב עמרם", הוא אמר בהתרגשות. הרב ברכץ סיפר נרעש את הסיפור להרב אהרון קטנוב, ראש ישיבת 'שיח התלמוד', הישיבה שבה הרב נעים היה מנהל במשך כל חייו עד לפטירתו, הרב קטנוב הקשיב לדברים והחוויר, "האם הרב מרגיש טוב?" נבהל הרב ברכץ, "כן", השיב לו ראש הישיבה, "אני רק מתקשה להאמין למשמע אוזני, שכן גם אלינו הגיע ר' עמרם עם בקשה דומה
על דלת הבית של משפחת נעים נשמעה נקישה.
גב' נעים הפסיקה באמצע ניקוי הארון, עוד חודש יחול חג הפסח, היא רוצה להתחיל להתכונן כבר לקראת החג הזה. לרגע הרגישה צביטה, פסח בלי עמרם ז"ל, איך החג ייראה? והילדים הרכים שלהם, איך הם יסתדרו בלי אבא?
הנקישה נשמעה שוב. גב' נעים התנערה מהרהוריה, היא העיפה מבט בשעון, השעה שמונה וחצי, השיעור השבועי צריך להתחיל רק בעוד חצי שעה, יכול להיות שמישהו הקדים להגיע? נראה לה קצת מוזר... אולם הדפיקות חזרו ונשנו, והיא פתחה את הדלת.
בפתח עמד הרב מ', השכן מהקומה התחתונה. הוא הביט בדלת בחוסר נעימות. היה נראה שהוא מתלבט לרגע מה לומר, רק אחרי דקה ארוכה פנה לגב' נעים, "סליחה על השאלה, כבר אסביר את עצמי, יכול להיות שמתקיים כאן פעם בשבוע שיעור במשניות"? הוא נשמע מהסס, אולם התגובה של גב' נעים עודדה אותו.
"כן", היא השיבה, מנסה להתגבר על הרעד הקל שאחז בקולה, "שבוע אחרי פטירתו של בעלי ז"ל, התקשר אלי הרב יוסף ברכץ והציע לי לפתוח בבית שיעור משניות, שיהיה לעילוי נשמתו". היא שותקת רגע, לא מספרת איך הגיעה ההצעה כמים קרים על נפש עייפה, איך זירזפה ההצעה שלו בתוך ליבה היבש כחרס, העייף מתקוות שווא, ושתלה בה ניצנים חדשים וזעירים של אור, איך חשבה כבר שבבית שלהם לא ישמעו כבר קול תורה, ופתאום הגיע הרב ברכץ עם ההצעה הנאצלת שלו.
ואיך מאז, בכל שבוע, היא מסדרת את הבית, מכינה כיבוד קל, ואז עומדת במטבח, מכינה אוכל לילדים שלה, מאזינה לקול הלימוד הנעים שסוחף אותה למחוזות אחרים, מקשיבה לקולם של לומדי התורה ומחייכת לעצמה, ברור לה שגם עמרם בעלה, רווה נחת גדולה בשמים.
הרב מ' עמד בדלת, נבוך עדיין, מבחין ברגישות באלמנה השקועה בהרהוריה ולא רוצה להפריע לה, רק אחרי שגב' נעים התנערה הוא המשיך, "תקשיבי, הרב עמרם, בעלך ז"ל, התגלה אליי בחלום, הוא נראה זוהר ומאיר, סיפר לי שבבית שלכם מתקיים מידי שבוע שיעור של משניות לעילוי נשמתו, הוא אמר לי שאין לי מושג איזו טובה גדולה זו עבורו בשמים, ואיזו נחת רוח עושה לו השיעור הזה". גב' נעים הרגישה שנשימתה עוד רגע נעתקת. מאז שנפתח השיעור הראשון בביתם, היא הרגישה שבעלה שמח... והנה, עכשיו היא זכתה לקבל לכך אישור. אבל הרב מ' עדיין לא סיים, "הוא ביקש ממני שאעביר בקשה ממנו לחברי השיעור, שילמדו מסכת שבת". גב' נעים הודתה לו, וסגרה את הדלת נרעשת, אינה מאמינה למשמע אוזניה.
ביום רביעי הקודם, היא אפתה עוגות וקנתה שתייה, כי מייסד השיעור הרב ברכץ אמר לה שהם הולכים לסיים מסכת שלמה. בשיעור הזה כבר סיימו כמה מסכתות, ובכל פעם זו הייתה סיבה למסיבה, שבוע שעבר היא זכתה לשמוע את הסיום, אפילו שאלה איזו מסכת ילמדו אחר כך, הרב יוסף ברכץ השיב לה, "מסכת פסחים, אנחנו שלושים יום לפני חג הפסח". היא הכירה את בעלה היטב, ידעה שהוא רווה נחת בשמים, אבל דבריו של הרב מ' שהעביר את בקשתו של בעלה המנוח גרמה לה לתדהמה עצומה, לרגע היא לא תארה לעצמה עד כמה יהיה מעורב בבחירת מסכתות.
חצי שעה אחר כך, הגיע הרב יוסף ברכץ, לבית האלמנה, שמע את הסיפור ונרעש. "בוודאי שנעשה כרצונו של הרב עמרם", הוא אמר בהתרגשות. הרב ברכץ סיפר נרעש את הסיפור להרב אהרון קטנוב, ראש ישיבת 'שיח התלמוד', הישיבה שבה הרב נעים היה מנהל במשך כל חייו עד לפטירתו, הרב קטנוב הקשיב לדברים והחוויר, "האם הרב מרגיש טוב?" נבהל הרב ברכץ, "כן", השיב לו ראש הישיבה, "אני רק מתקשה להאמין למשמע אוזני, שכן גם אלינו הגיע ר' עמרם עם בקשה דומה".
"אליכם?" הרב ברכץ לא הצליח להבין. "למשגיח של הישיבה שלנו הרב תומר קריספין. הוא ביקש ממנו שילמדו משניות וזה יהיה לעילוי נשמתו, הרב קריספין הסכים כמובן לבקשה, אולם התלבט באיזו מסכת כדאי לבחור, ר' עמרם לא הניח לו להרהר זמן רב מדי, ואמר לו מיד, "מסכת שבת", בעוד הרב קריספין מתלבט האם החלום אמיתי המשיך ר' עמרם ואמר: "עם הגהות של נר מצווה תורה אור". הרב קריספין התעשת לרגע ובחלומו, הוא השיב, "אבל אין לנו מסכת עם 'נר מצווה ותורה אור' ", ר' עמרם השיב לו, "תחפש ותמצא"... הוא התעורר נרעש מהחלום, ואכן חיפש ומצא בדיוק את המסכת וההגהות.
*
את הסיפור שמעתי מכלי ראשון. אני מכיר היטב את הדמויות הפועלות המתגוררות באלעד, ואכן, מרעיש, מחזק ומרגש לראות עד כמה יקרה היא מפנינים, התורה. איך שום דבר בעולם לא ישווה לה ועד כמה היא יכולה להיטיב עם אנשים בעולם הזה ובעולם הבא.
