בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ: איבד את מכשיר הפלאפון באוטובוס בדרך לכולל, כיון שלא מצאו הלך ללמוד, לאחר סיום הלימוד, הגיע האבידה בהשגחה מופלאה עד לפתח ביתו:
אמרתי לעצמי: הרי נסעתי כדי ללמוד. החברותא מחכה לי, וזה לא שאני צריך את הפלאפון עכשיו. אעשה אני את שלי, והקב"ה יעזור. - ב"ה למדנו במשך כל הסדר, וכמה רגעים אחרי השעה אחת בצהריים התקשרתי מהפלאפון של החבר לפלאפון שלי. חשבתי שאולי מישהו מצא אותו, והוא ירים לי.
היום בבוקר נסעתי לכולל, ואחרי שהגעתי לשם, גיליתי שהשארתי את הפלאפון באוטובוס. החישוב שלי היה, שמן הסתם בשעה הזאת האוטובוס כבר הגיע לתחנה הסופית שלו, ולכן הלכתי לתחנה מרכזית כד לבדוק האם הפלאפון הגיע לשם, או התקבל עליו דיווח.
העליתי חרס בידי, וחשבתי להתקדם הלאה בחיפושיי, ולהשיג פלאפון מחבר כדי להתקשר לקו של התחבורה הציבורית. רגע אחר כך אמרתי לעצמי: הרי נסעתי כדי ללמוד. החברותא מחכה לי, וזה לא שאני צריך את הפלאפון עכשיו. אעשה אני את שלי, והקב"ה יעזור. הרי אמרו חז"ל, “כל המקבל עליו עול תורה, מעבירים ממנו עול דרך ארץ".
ב"ה למדנו במשך כל הסדר, וכמה רגעים אחרי השעה אחת בצהריים התקשרתי מהפלאפון של החבר לפלאפון שלי. חשבתי שאולי מישהו מצא אותו, והוא ירים לי.
להפתעתי הרבה, אני שומע את קולה של אשתי. “ממש מקודם, בשעה אחת בצהריים, הגיע לכאן הפלאפון!" היא סיפרה. בזמן שאני למדתי, הקב"ה כבר סידר שמישהו ימצא את הפלאפון, יחפש ב'אנשי קשר' ויתקשר לביתי, ויביא לי את הפלאפון עד הבית.
