רבינו יצחק לוריא אשכנזי זי"ע האר"י הק' ה' אב של"ב
רבינו יצחק לוריא אשכנזי, נולד לאביו רבי שלמה בשנת רצ"ד בעיה"ק ירושלים.
האר"י הק' נולד בירושלים, ולאחר מכן ירד למצרים, ושם היה מתלמידי הרדב"ז יחד עם דודו בעל ה"שיטה מקובצת".
האר"י הק' גילה סתרי תורה וקבלה ולא היתה דעת רבו הרדב"ז נוחה מכך, ובא עליו בטענות מדוע הוא מגלה ודורש בקבלה, ומובא בחיד"א שפ"א היה אליהו הנביא זל"ט אצל הרדב"ז ונכנס אצלו האר"י, ואמר לו אליהו הנביא להאר"י שימשיך לגלות סתרי תורה, ומאז לא אמר לו הרדב"ז על זה מאומה.
לאחר שהיה האריז"ל במשך כמה שנים במצרים, הורו לו מן השמים שיעלה לדור בעיה"ק צפת כיון שעליו ללמד סתרי תורה לרבי חיים ויטאל.
נלקח ארון האלקים בחמשה ימים לירח מנחם אב שנת של"ב בעיה"ק צפת ושם מנוחתו כבוד.
האם האר"י הק' חי ל"ד שנים או ט"ל שנים
כתב בספה"ק ישמח משה: במוצאי חג השבועות אלי דבר יגונב בחלומי, דהאר"י ז"ל חי ל"ד שנין, משום דתיקן מה שקלקל בלעם הרשע בל"ד שנין דחי, כמבואר בגמרא (סנהדרין דף ק"ה ע"ב) דחי ל"ד שנין. ואתבונן אלי בבקר, והנה הוא אמת וכו' והבן זה עכ"ד.
מה שהקשה [כ"ק מרן אדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל] על מה שכתב בישמח משה פרשת בלק שהאר״י ז״ל חי ל״ד שנין משום דתיקן מה שקלקל בלעם הרשע בל״ד שנין שחי, ובשם הגדולים ובשבחי האר"י מבואר שהאר״י ז״ל היה ל״ח שנים.
אפשר שהג׳ שנים הראשונים לא חשב בשביל שאין בהם עדיין תורה, גם בשנה הרביעית אינו מעיקר החיוב לתורה כמבואר במשנה (אבות פ״ה מכ״א) בן חמש למקרא, וכבר נתבאר זה בפוסקים, ועיין במדרש תנחומא פרשת קדושים (סימן י״ד) עה״כ ונטעתם וערלתם, הכתוב מדבר בתינוק, שלש שנים יהי׳ לכם ערלים שאינו יפול לא להשיח ולא לדבר, ובשנה הרביעית יהי׳ כל פריו קודש שאביו מקדישו לתורה, ובשנה החמישית תאכלו את פריו משעה שהוא מתחייב לקרות בתורה, מכאן ואילך להוסיף לכם תבואתו, מכאן שנו רבותינו בן חמש שנים למקרא יעוי״ש.
ואף שהאר״י ז״ל הי׳ קדוש מרחם ונתמלא כל העולם כולו אורה מיום היוולדו, עכ״ז לתקן טומאת בלעם צריך כח התורה, וזה מתחיל בשנה החמישית שאמר הכתוב תאכלו את פריו, ונמצא לענין זה החשבון מכוון ל״ד שנים.
