הרה"ק ר' מאיר הגדול מפרעמישלאן זיע"א כ"ב אב תקמ"א
הרה"ק ר' מאיר הגדול נולד לאביו הרה"ק ר' יעקב זצ"ל שהיה נצר חוטר מגזע אראלים ותרשישים נכד לאותו צדיק וקדוש מגדולי בעלי התוספות רבי יעקב מקורביל זי"ע בעל מחבר ספר שו"ת "מן השמים", כי הי' דרכו לשאול הלכות שונות בשאלות חלום, כדי להכריע במחלוקת בין הפוסקים, ומזה נתהווה הספר שו"ת מן השמים, וכבר הועד על המשפחה הזו שמימי בית השני לא נפסק מהם קדושי עליון בעל רוח הקודש דור אחר דור.
הרה"ק ר' מאיר נתפרסם לאיש קדוש וטהור והי' תלמיד חבר למרן רבינו אור שבעת הימים הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, והי' מראשוני מפיצי דרך החסידות, אולם לפני זה לאחר חתונתו התנהג כצדיק נסתר, ועסק במסחר בעיר פרימשלא, ומחמת שעסק בישרות ונאמנות ממש, נתכנה בפי הגויים, "מאיר ספראוועדיליווי", דהיינו מאיר הנאמן, וגם משך תקופה קצרה שימש מלמד בביתו של המקובל האלקי ר' שבתי מראשקוב זי"ע, מבני חבורתו של הבעש"ט הק' זי"ע.
הרה"ק ר' מאיר חיבר ספר גדול הכמות והאיכות בקבלה מעשיות, הספר הי' בכתב ידו הקדושה ביד יוצאי חלציו כי צווה לפני מותו שלא להדפיסם, כי הרי כתיב "כבוד אלקים הסתר דבר".
ביום כ"ב חודש מנחם אב שנת תקמ"א לפ"ק נסתלק לבית עולמו ומנוחת כבודו הוא בעיר פרעמישלאן יצ"ו, השאיר אחיו בנו ומ"מ הרה"ק ר' ארון לייב מפרעמישלאן זי"ע, הוא אבי הרה"ק המפורסם ר' מאיר השני מפרעמישלאן זי"ע, ומהם יפוצו שושלות נאדבורנא, פרעמישלאן, קרעטשניף, והמסתעף מהם.
שלח מתנות למי שביזהו
שמעתי מהברכת אברהם (מסלונים) שהיה מספר זאת לקהל אנ"ש כמה וכמה פעמים: פעם היה הר"ר מאיר הגדול מפרמישלן באיזה בית כנסת, ואיש אחד עשה לו בזיונות גדולים ולא השיבו שום דבר, ורק כאשר חזר הר"ר מאיר לביתו קרא את הגבאי שלו ומילא לו חבילה גדולה של כל מיני ממתקים ומתנות שילך למסור אותם לאיש בבית הכנסת שעשה לו הבזיונות.
ותמהו על כך החסידים ושאלו את רבם, בשלמא מה שהרבי לא ענה לו כלום היה בזה מעביר על מידותיו, אבל למה לשלוח לו מתנות ומעדנים כאילו עשה לו טובה גדולה. ענה להם הצדיק, כשיש קטרוג על איזה יהודי בשמים, לפעמים גוזרים עליו להסתלק מן העולם, אבל באים מליצי היושר ומלמדים עליו זכות ואמרים שדי יהיה לו אם יחלה וזה יהיה במקום מיתה, ואח"כ באים עוד מליצי יושר ואמרים שגם זה יותר מדאי בשבילו, ודי יהיה אם יקבל בזיון גדול ובזה יקבל את העונש הראוי לו, אם יקבל את הבזיון באהבה ולא יענה למבזהו כלום.
ואמר הרה"ק ר' מאיר לחסידיו, עכשיו בודאי תבינו, כי באם נחליתי, הגם שהיתי מתרפא אח"כ, אבל כמה יסורים ועגמת נפש עלי ועל אנשי ביתי ולמקורבים שלי, וגם שאני יבריא הלא ישארו צלקות קשות ולא אתרפא לגמרי, ואיש זה שעשה לי הלא הציל אותי שלא אסתלק מן העולם ושלא אחלה, וכמה שכר מגיע לו, ולכן שלחתי מתנות ומעדנים האלו.
וסיים הר"ר מאיר ואמר: לפעמים רואים הוריו או רבותיו בעולם העליון, שלבנם או תלמידם בעוה"ז תלוי קטרוג גדול, והם מתפללים עליו מאד שיפטר רק בבזיון ויוטב לו, ואז אם יש לו שכל הוא מקבל את הבזיון באהבה והכל יבוא על מקומו בשלום, והוא פטר עצמו עם הבזיון ויוטב לו, אבל אם אינו מקבלו באהבה וגם עונה למבזהו דברים, הרי הוא שם את תפילות הוריו ורבותיו לחינם ותפילתם היתה לריק.
