הרה"ק רבי שלמה דוד יהושע מסלונים זי"ע הי"ד ו' חשון תש"ד
בחודש שבט תרע"ב זרחה שמשו של רבינו כבן יחיד לאביו הרה"ק הבית אברהם זיע"א, בחצר הקודש אשר בסלונים, נקרא על שם סבו אמו הרה"ק רבי שלמה דוד יהושע מראדזימין זיע"א.
משחר ימיו הכירו בו כל רואיו כי לגדולות נוצר, כל הופעתו אמרה גדלות נפשית, הן בכשרונותיו המופלאים ובמדותיו המעודנות והנאצלות, והן בשקידתו על התורה ועל העבודה מתוך קדושה עילאית.
דור רביעי בן אחר בן לאבי שושלת סלונים בעל יסוד העבודה וחסד לאברהם זיע"א, ומצד אמו נכד האדמורי"ם הקדושים מקוצק רדזימין לומאז' ולנטשנה זיע"א, בעל מוח חריף ומעמיק וגם בעל רגש לוהט וסוער.
בהגיעו לפרקו, היה לחתן הרה"ק רבי יצחק מנחם מנדל מאלכסנדר זיע"א הי"ד, העקידת יצחק, וזמן מה היה סמוך על שולחנו באלכסנדר.
היה זה בהיותו בן א"ך שנים כאשר הסתלק אביו בפתאומיות ביום ראש חודש אייר תרצ"ג והוא בן ארבעים ושמונה שנים, דבקו ברבינו המוני קהל חסידי סלונים אשר בברנוביץ ובכל אתר, גם העדה הקדושה אשר בארץ ישראל ובראשם הרה"ק רבי מרדכי חיים מסלונים זיע"א ורבי משה קליערס זצ"ל אב"ד טבריה, אשר הכירוהו משתי הפעמים שהגיע ושהה במחיצתם.
אחרית ימיו - עד עלותו השמימה על קידוש ה'
מספר אוד מוצל מאש אשר נלכד באותו מחנה כפיה עם רבינו, הייתי עמו כעשרה חודשים, הצוררים אילצוהו לעבוד בשבת ואיימו עליו ביריה במקרה וישתמט, הוא התחכם, הציע את עצמו כסבל, והיה הולן פחות מארבע אמות וכך ניצל מחילול שבת.
המפקחים שהבחינו בכך הלמו על גופו במגלביהם על שמתרשל בהילוכו, הדבר עלה לו ביסורין נוראים, אבל הוא המשיך בשלו ופסע פחות מד' אמות כדי להינצל מאיסור הוצאה והעברה בשבת. הקיד והתפלל שלוש תפילות מידי יום ואפילו תפילין היו ברשותו, בפסח נזהר ביותר ולא הכניס לפיו פירור חמץ חלילה.
כלואים היינו באורוות סוסים ושכבנו על דרגשים צרים בני ג' ד' קומות, בלילי שבתות היה הרבי מתנער באישון לילה ממשכבו, מעיר גם אותי, והיינו יוצאים במחול נלהב 'ישמחו במלכותך שומרי שבת', כאילו היה מסיים זה עתה את עריכת השולחן כימים ימימה.
בפורים הביא מגילה כשירה מאי שם, בסתר קרא בה ובלילה רקד אתי בחשאי, למחרת נכסף הרבי לריקוד בפומבי לכבוד פורים, הוא פנה אל האסירים הגוים ואמר, הבה נתחרה בינינו מי מאתנו מיטיב לרקוד, נענו הגוים להזמנה ופתחו במחול פראי, כאשר התעייפו אמרו לו, עכשיו הפגינו אתם ז'ידים את כוחכם, אז יצא רבינו בריקוד 'להודיע שכל קויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בו'.
ביום כיפור האחרון לא יצא לעבודה, הסתתר במחנה ועבד את בוראו בדביקות נפלאה במשך כל היום. אחר שידע כי כל בני משפחתו כבר אינם בין החיים, עלה רבינו בעקבותיהם על קידוש ה' ביום ו' חשוון תש"ד והוא בן שלושים ואחת שנים, הי"ד. מעט מדברי תורתו נאספו ונדפסו בספר זכרון קדוש.
