הרה"ק רבי שלום הלוי רוזנפלד מקמינקא זי"ע כ' חשוון תרי"ב
רבנו נולד בשנת תק"ס לאביו ר' יעקב יוסף מראווע ז"ל שהיה עשיר גדול, בן הגביר ר' שלום גראף ז"ל.
בהיותו נער רך בשנים, יצא שמו לתהלה בשם העלוי מראווע, כאשר בא בילדותו בפעם הראשונה עם אביו הגביר לובלינה אל הרה"ק החוזה, הביאו אביו לפני רב העיר רבי עזריאל הורויץ בעל ראש הברזל, שיתהה על קנקנו.
בימי ילדותו למד מפי רבי שלמה קלוגר וגיסו רבי צבי חריף, שהיו סמוכים על שלחן חתנם בעיר ראווע, כן שהה בה בעת ההיא הרה"ק רבי אליעזר בן הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א, שהיה סמוך על שלחן חתנו, רבנו התודע אליו, והוא משכו בחבלי עבותות אהבה להסתופף בצל אביו ברופשיץ.
שם פגש בהרה"ק רבי חיים מצאנז זיע"א, אחר פטירת רבם נסעו יחדיו אל הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב זיע"א, אל הרה"ק רבי ישעיה אשר מרופשיץ זיע"א, אל הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל זיע"א, ועוד צדיקים, שניהם אף עסקו רבות בפדיון שבויים ונסעו בצוותא רבות לאסף כספים למטרה זו.
בשנת תקפ"ב בהיותו בן עשרים ושתים שנה נתקבל לרבנות יאריטשוב, אחר חמש עשרה שנים בשנת תקצ"ז עבר לקאמינקא, ועל שמה נקרא, כן קבל כתב רבנות מעיר הקדש צפת, אך רבו הרה"ק רבי שלום מבעלזא הניאו מלקבל את המשרה על שכמו.
אחר הסתלקות רבי נפתלי, נסע אל הרה"ק רבי שלום מבעלזא זיע"א, אותו החזיק לרבו מובהק, בנוסף הסתופף גם בצל הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זיע"א, והרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זיע"א, וכן נסע אל הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זיע"א ועוד.
נסתלק בליל שבת קדש כ' במרחשון תרי"ב בגיל חמשים ושתים בעיר קאמינקא, ובה מנוחתו כבוד.
"איזהו עם הארץ? המכה בדופי, המונה בבורית, והשופך בבכורות"
המנהג אצל הרה"ק רבי שלום מבעלזא זי"ע היה, שבעת עריכת שולחנו הטהור אמר אחד מן המסובים "מדרש" מסוים, והרבי היה אומר "תורה" על המדרש הזה.
פעם איקלע להתם גביר אחד "עם הארץ" מדאורייתא ומדרבנן, אשר לא ידע מאי קאמר, אך כיון שהוצרכו מפני מעמדו לכבדו לומר את ה"מדרש", פנה אליו הרה"ק רבי שלום מקאמינקא זי"ע ואמר לו: בוא ואלמדך "מדרש" אשר תוכל להזכירו בשולחנו של הרבי, וכה נאמר שם: "איזהו עם הארץ? המכה בדופי, המונה בבורית, והשופך בבכורות". חזר ה"גביר" על מאמר זה פעמים רבות עד שידעו היטב, ובהגיע הזמן לומר את ה"מדרש" כיבדו אותו, ואמר בשמחה את המאמר הזה.
כשמוע הרבי את המאמר הבין מיד, שכנראה ידו של הרה"ק מקאמינקא זי"ע בדבר, ואמר: נו, אדרבה, יפרש רבי שלום את "המדרש"... פתח הרב מקאמינקא ואמר: לדעתי פירוש דברי ה"מדרש" הוא באופן פשוט ביותר. איזהו עם הארץ? המכה ב"דופי" – היינו עם הארץ כזה שאינו יודע שבאמירת תחנון "דברנו דופי" הוא דבר אחד, וחושב שכשם שצריכים "להכות" על הלב ב"אשמנו" וב"בגדנו", כמו כן צריכים להכות הן ב"דברנו" והן ב"דופי". המונה בבורית – היינו שכאשר מגיע למנות את סממני הקטורת, הוא מונה הן את "בורית" והן את "כרשינה", ואינו יודע כי "בורית כרשינה" דבר אחד הוא... והשופך בבכורות – היינו שכאשר מגיעים לשפוך יין בליל הסדר באמירת המכות, הוא שופך הן ב"מכת" והן ב"בכורות", מבלי שידע כלל שהם דבר אחד. נמצא שכל דברי המדרש עולים בסגנון אחד.
נהנה השר שלום זי"ע מן הדברים וחייך, ועלז לבו של הרה"ק מקאמינקא זי"ע על שהצליח להעלות חיוך על פני רבו הקדוש...
