הרה"ק רבי פינחס מנחם אלתר זי"ע בעל ה'פני מנחם' ט"ז אדר תשנ"ו
כ"ק אדמו"ר רבי פינחם מנחם אלתר זי"ע מגור נולד ביום שבת קודש פרשת פינחס כ"א תמוז שנת תרפ"ו בעיירה פאליניץ בפולין, כבן זקונים לאביו הרה"ק רבי אברהם מרדכי מגור זי"ע בעל ה'אמרי אמת' בן הרה"ק ה'שפת אמת'. ולאמו הרבנית הצדקנית מרת פייגא מינטשא בת (גיסו של ה'אמרי אמת') הרה"ק רבי יעקב מאיר בידרמן הי"ד חתן בעל השפת אמת זי"ע.
כאשר כבשו הגרמנים את פולניה הצליח להימלט עם אביו האדמו"ר, והגיע לארץ ישראל בשנת ת"ש.
שימש במשך שנים רבות כראש ישיבת 'שפת אמת' של חסידי גור בירושלים, ונודע כתלמיד חכם מופלג. נקרא על שם ספרו 'פני מנחם'.
מונה כאדמו"ר חסידות גור משנת תשנ"ב, לאחר שנפטרו אחיו האדמו"רים הרה"ק רבי ישראל בעל 'בית ישראל' והרה"ק רבי שמחה בונים בעל 'לב שמחה'. רבינו נפטר בפתאומיות במוצאי פורים שנת תשנ"ו זי"ע.
המוסר שקבל מאביו האמרי אמת בימי ילדותו
כ"ק אדמו"ר הפני מנחם מגור זי"ע דרש פעם לילדים בתלמוד תורה: כתיב (משלי א, ח) 'שמע בני מוסר אביך', וכיון שהתכבדתי להגיד דברי מוסר, נזכרתי במוסר שקיבלתי בילדותי מכ"ק אאז"ל (האמרי אמת) כאשר היה לי הבל פה שאין בו חטא.
היה זה בבית המדרש בגור בשעת אמירת 'קדושת כתר' במוסף של יום טוב, ומכיון שהתפילה היתה ארוכה וגם הדוחק היה גדול, הסחתי דעתי מאמירת כתר. כ"ק אאז"ל היה עסוק בתפילתו ולא ראה זאת, אבל כנראה שנודע לו מאחד האנשים שהתמנו להשגיח בבית המדרש.
לאחר התפילה רק שאלני, למה בשחרית אומרים 'קדושה' ובמוסף אומרים 'כתר', וקרא לחברי הבחור בונם ליקיווער הי"ד שהיה לריעי ומדריכי על פי עצתו והראה לו קטע במדרש.
כעבור כמה ימים, הראה לי בונם ליקיווער קודם לימודינו את דברי המדרש (שמו"ר פכ"א), שהמלאך הממונה על התפילות, נוטל כל התפילות שהתפללו בכל הכנסיות כולן, ועושה אותן עטרות ונותנן בראשו של הקב"ה.
מכל תפילה שישראל מתפללים נהיה כתר להשי"ת, מתפילה זכה נוצרי אבנים מאירות ויפות מאוד כיהלומים, ומתפילה פשוטה האבן פחות מאירה, אבל כולן משובצות בכתר.
והוסיף ואמר לי, לפני כמה ימים כשהמלאך הביא את הכתר, היה שם חלל ריק, ושאל הקב"ה מדוע חסרה כאן אבן, ואמר המלאך: שהילד פינחס מנחם לא אמר כתר...
בשמעי כך התביישתי מאוד ובכיתי, ומני אז לא החסרתי מעולם אמירת כתר כראוי...
