הרה"ק רבי משה טייטלבוים זי"ע האדמור מסאטמאר בעל ה'ברך משה כ"ו ניסן תשס"ו
הרה"ק רבי משה טייטלבוים זי"ע בעל ה"ברך משה" נולד בי"ב חשוון שנת תרע"ה לאביו הרה"ק רבי חיים צבי טייטלבוים זצ"ל בעל העצי חיים.
בן י"א שנים היה כשנפטר אביו וכעבור שלושה חודשים נפטרה גם אמו. מאז התייתם גדל בבית סבו, האדמו"ר מרצפרט. בהגיעו לגיל בר מצוה נסע ללמוד בעיר קראלי אצל דודו הרה"ק רבי יואל טייטלבוים זצ"ל. בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי הגאון רבי שאול בראך רבה של קאשוי. לאחר תקופה הוכתר לרבה של הקהילה החרדית בעיר סנטה שביוגוסלביה, ובשנת ת"ש השתקע בה. בהגיעו לפרקו נשא את בת דודו הגאון רבי חנוך העניך מאיר אב"ד קערעצקי, חתן בעל הקדושת יום טוב, ונולדו להם שלושה ילדים.
בימי השואה הנוראה בחודש אייר תש"ד נלכדו כל יהודי העיר והרב ומשפחתו עמם, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. הם הגיעו לשם ביום השני של חג השבועות ובו ביום נרצחו אשתו ושלושת ילדיה. הוא עצמו נשלח למחנה עבודה במחנה טרגליץ, לעבודה במפעל לזיקוק בנזין. קרוב לשנה הועסק שם בעבודת פרך בתנאים קשים. כאשר כוחות ארצות הברית הפציצו את המחנה, כדי לשבש את אספקת הדלק לגרמנים, ביקשו הגרמנים לחסל את שרידי האסירים והעלום על רכבת לטרזינשטט, שהופצצה בידי מטוסים אמריקנים. רבים מהאסירים נהרגו והאחרים המשיכו רגלית מהלך מספר ימים עד טרזינשטט. המחנה שוחרר באייר תש"ה.
לאחר המלחמה שב לסיגט וניסה לארגן מחדש חיי דת בקרב שארית הפליטה. במהלך התקופה בה שהה בסיגט נישא בשנית לבתו של הגאון רבי אהרן טייטלבוים מוואלווא. הוא חשש מהשלטון הקומוניסטי החדש והיגר לארצות הברית. שם נפגש עם דודו הרה"ק רבי יואל, שניצל אף הוא מהמלחמה. התיישב בבורו פארק, בה הקים בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו.
לאחר פטירות דודו מילא רבינו את מקומו עד ליום שבו נתבקש לישיבה של מעלה, ביום כ"ו ניסן שנת תשס"ו.
הצלה פלאית מידו של מנגלה הרשע
כאשר הגיע רבינו הברך משה זי"ע לאוישוויץ יחד עם שאר היהודים תושבי העיר זענטא, החליטו כולם שיאמרו שהמה "עובדי אדמה", כי הדבר הי' מתקבל על הדעת בהיות שבגלילות זענטא הי' הרבה שדות וכרמים.
ואכן כשעברו לפני הרשע ד"ר מענגעלא ימ"ש אמרו לו כנ"ל שהם עובדי אדמה, וביקש להם להראות את הידים אם הם נראים כמו ידי עובדי אדמה.
ובהגיע תורו של מרן רבינו ז"ל וכאשר הושיט את ידיו הקדושות הבחין מיד שאין אלו ידים של עובדי אדמה, אז חמתו בערה בו וצעק "זי הענט ראבינער" שהידיים שלו נראים כמו של רב, ורצה אז להתנקם ולשלוח את רבינו למחנה קשה.
אולם בחסדי שמים ניצול רבינו בדרך נס שאדהכי והכי הגיע עוד קבוצה של אנשים ובתוך המהומה הגדולה עבר רבינו עם עוד שאר יהודים לצד ימין מבלי שיבחין בו אותו רשע.
