הרה"ק רבי משה הלוי מפשעווארסק זי"ע

נולד בערך בשנת ת"פ לאביו רבי יצחק הלוי, הסתופף בצל הרה"ק רבי דוב בער ממעזריטש זיע"א, ואחר הסתלקותו היה מגדולי תלמידיו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק זיע"א.

הרביץ תורה לתלמידים במסירות עילאית עד אין קץ, והיה מרבה בתפילות ובתעניות להצלחתם בלימודם, למרות שהאיש משה היה עניו מכל וכל ימיו היה בצניעות ובהסתר, הכירו בו צדיק וגאוני הדור בדבר היותו מורם מעם, איש אלקים קדוש ונורא.

עם היותו יושב בסתר והצנע לכת, נודעת ומפורסמת היתה קדושת כתיבת ידו כסופר סת"ם, רבות מסופר אודות כתיבתו תמה בספרי תורה תפילין ומזוזות שכתב, ועל רוח הקודש אשר הופיעה עליו בשעת כתיבתו, אמרו עליו צדיקים שהוא כותב לכל אחד לפי שורש נשמתו.

גדולתו בנגלה ובנסתר נתגלתה רק אחרי פטירתו, כשמצאו בין כתבי היד שלו את ספרו המפורסם 'אור פני משה' על התורה. הרה"ק רבי יעקב יצחק מלובלין זיע"א העיד אודותיו בהסכמתו לספר, ואני ידעתי כי כשהייתי בילדותי, הייתי סר למשמעתו, שתיתי מימיו הנאמנים, וידעתי שכל עניניו רק לשם שמים, לעשות נחת רוח ליוצרו. היה לו מדריגה שהרב הגאון המנוח מוהר"ר משה אלשיך ז"ל נתגלה אליו, וזה היה מנעוריו. כי כידוע, אדני הספר מיוסדים על יסוד רבינו האלשיך הקדוש, ובדרכיו הלך.

ביום י"ב טבת תקס"ו, השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, מנוחתו כבוד בעיר מגוריו, פשעווארסק.


תלמיד חכם צריך לזכות את הרבים

תלמיד חכם אל יצא יחידי בלילה (חולין צא, א)

אין תלמיד חכם יוצא ידי חובתו במשך הגלות הנמשל ללילה כדאיתא (סנהדרין צד, ב), במה שהולך בדרך ה' יחידי ומתקן את עצמו בלבד, אלא מחוייב לזכות את הרבים, להורות לעם ה' את הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון, עד שיקויים 'והסירותי את לב האבן' וגו' 'ומלאה הארץ דעה את ה''.

(אור פני משה)