הרה"ק רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש זיע"א ג' תמוז תשנ"ד
הרה"ק רבי מנחם מענדל נולד לאביו הרה"ק המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן אב"ד יקטרינוסלב ביום י"א ניסן תרס"ב.
מצד אביו חוטר מבעל ה'צמח צדק', ומצד אמו הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה נכד רבי אברהם דוד לאוואוט בעל 'שער הכולל 'קב נקי' 'נתיב החיים'.
מילדותו ניכרו בו כשרונות נדירים ולמרות שתקנותו המופלגה באותם שנים, נודע כי בתקופת הבר מצוה כבר היה בקי בש"ס ופוסקים, אביו הגאון המקובל זצ"ל היה מורו ורבו בנגלה ובנסתר משך שנים רבות.
לראשונה נפגש עם חותנו המיועד האדמו"ר הרה"ק רבי יוסף יצחק זצוק"ל בשנת תרפ"ג, אשר הכניסו אט אט לסוד ההנהגה.
בשנת תרפ"ט התקיימה החתונה, כאשר חותנו מתבטא את בתי נתתי לאיש והפליג בקדושתו וגאונותו.
החתונה נערכה בווארשא בה נטלו חלק גדולי עולם, בין השאר רבי מאיר שפירא מלובלין בעל שו"ת 'אור המאיר', הגאון רבי מנחם זעמבא הי"ד, ועוד.
למן אותה תקופה עד הצלתו מאירופה הנאצית בשנת תש"א התבודד והתקדש, עלה והתעלה תחילה בגרמניה ולאחר מכן בצרפת. חותנו הפנה אליו מכתבים שונים של שאלות שהתקבלו אצלו בנגלה, בקבלה, ובחסידות, כדי שישיב עליהם.
באותן שנים נפגש בהזדמנויות שונות עם צדיקי דורו כגון בעל 'אמרי אמת' מגור, הרה"ק ר' אהרן מבעלזא בעל 'מנחת אלעזר' ממונקאטש ועוד.
עם הסתלקות חותנו ביו"ד שבט תש"י, נתנו בו החסידים עיניהם ומינוהו למנהיגם ומורה דרכם. ביו"ד שבט תשי"א אמר את המאמר הראשון דיבור המתחיל 'באתי לגני', וכך אט אט החל לנהוג נשיאותו ביד רמה, כאשר היה מתוועד עם החסידים שעות רבות במאמרי חסידות בנגלה ובנסתר, כך עלה והתעלה בתורה ועבודת ה' עד אשר נתעלה לשמי רום ביום ג' תמוז תשנ"ד.
חכם עדיף מנביא
סיפר הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל בשהותי באוסטרליה (בפעם הראשונה, משנת תשי"ט עד תשכ"ד) רצה אחד מידידי לפתוח מכבסה אוטומטית, להעמיד כמה מכונות כביסה בחנות, והרוצה להשתמש במכונה צריך להכניס מטבע ואז מתחילה המכונה לפעול, ולצורך זה אין צריך שיעמוד שום אדם במשך כל שעות היום, אך צריך להיכנס פעמיים או שלוש ביום כדי לראות שאין תקלות וכדומה.
והנה הריווח לעסק זה בא ברובו מיום השבת, כי במשך כל ימי השבוע עסוקים הגויים בעבודתם ועסקם, ואילו ביום השבת יש לרובם חופש מן העבודה וכ"ש ביום הראשון – יום חגם שאז הם זוללים וסובאים, נמצא שעיקר זמן פנוי שיש להם הוא בשבת קודש שאז יכולים להתעסק בצרכי כביסה וכיו"ב, וידידי הנ"ל רצה לפתוח עסק כזה ובשבת יתן לגוי ליכנס שם לבדוק שהכל מתנהל כשורה.
והצעתי לו שעל פי הלכה יש ב' עצות כדי להינצל מאיסור אמירה לגוי, חדא, שיהא הגוי שותף עמו, ואפילו רק בעשרה אחוז סגי, ויעבוד עמו כל יום בחנות, דכיון שכל השבוע עובדים ביחד נמצא מה שעושה הגוי בשבת עביד אדעתא דנפשיה (עי' או"ח סימן רמה סעיף א בהגה). ובאופן אחר אמרתי, שימכור את הריווח של יום השבת במחיר קבוע, ואז לא יהא שותף בשבת, ונמצא שאינו עובד ומרוויח ממלאכת שבת כלל (עיי"ש ברמ"א ו). אך למעשה לא רציתי לסמוך על היתרים אלו כי אם בהוראת חכם, והצעתי שאלה זו להרבה מגדולי הדור ההוא.
תחילה פניתי אל הרה"ק רבי יואל מסטמאר זצ"ל שהשיב לי לעשות את שתי העצות, גם יתן לגוי שותפות בעסק וגם ימכרנו לו ליום השבת. אך שאלתי, דלמה לא יהא בזה משום מראית עין, כי אולי יאמרו ששכר את הגוי לעשות עבורו מסחר בשבת, והשיב שאין אנו יכולים לחדש איסורים ב'מראית עין', כי אם חז"ל התירו באופנים אלו על ידי שותפות עם הגוי, על כרחך שהבינו שאין בזה חשש מראית עין, כי ידעו כולם שהגוי השותף עובד בשבת מחמת עצמו.
כששטחתי הדברים לפני הרה"ק רבי יעקב יוסף מסקווירא זצ"ל השיב 'רעבישע תשובה', ואמר "פאר א ההיימשע יוד הייתי מציע עסק אחר...". ואילו כששאלתי את הרה"ק רבי מנחם מנדל מליובאוויטש זצ"ל אמר בתבונה ובהשכל "אם כבר נהוג כן במקומכם, שיש מבני הקהילה שעוסקים בכך עפ"י ההיתרים הנ"ל, יכול גם הוא לפתוח עסק זה, אבל אם עדיין אין כזאת בכל העיר לא יפרוץ גדר, כי זה יכול לגרום לפרצות חמורות בשמירת שבת קודש", ואכן סילק הלה ידיו מעסק זה, כי לא היה מקובל כן בעיר. וגם שטחתי את השאלה לפני הגאון רבי יצחק יעקב ווייס גאב"ד ירושלים ת"ו (כאשר אז היה עדיין רב ודומ"ץ במנטשסטר שבאנגליה) ונטה לאיסור, ותשובה זו נדפסה בספרו שו"ת מנחת יצחק (ח"ט סי' כד).
לאחר תקופה קצרה התיישב במלבורן פליט מפולין, ועל אף שהיה תלמיד חכם ובר אוריין פתח עסק כזה בשבת, והגם שעשה כן בדרך היתר ריננו אחריו כל בני העיר, היתכן שיהודי כזה יפתח חנותו בשבת. ואני נוכחתי לראות אז את פקחותו של האדמו"ר מליובאוויטש דחכם עדיף מנביא.
