הרה"ק רבי מאיר הלוי מאפטא זצ"ל בעל אור לשמים כ"ה תמוז תקצ"א

הרה"ק רבי מאיר הלוי ראטנבערג מאפטא זיע"א נולד בשנת תק"כ לאביו הרה"ק רבי שמואל סג"ל הלוי מגזע הגה"ק רבי ישעיה הלוי הורוויץ בעל שני לוחות הברית, ולאמו מרת מירל מצאצאי הגה"ק רבי שבתי כהן בעל 'שפתי כהן'.

רבינו התייתם מאביו בקטנותו ואמו גדלתו. והיה בתחילה מתלמידיו של אחיו הגדול הרה"ק רבי מרדכי מסטאשוב לאחר מכן שלחו אחיו ללמוד תורה אצל הגה"ק מו"ה רבי יצחק אברהם אבלי הכהן כ"ץ זי"ע, אבד"ק סטאבניץ ודק"ק פינטשוב בעמח"ס שו"ת כתר כהונה נכד הש"ך זי"ע.

רבינו היה מפורסם בדורו כגדול בתורת הנגלה והנסתר, רבותיו בתורת החסידות היו רבו המובהק החוזה הק' מלובלין שהעריצו עד למאוד כמו"כ הסתופף בצל הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא כמו"כ נסע להרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב להרה"ק רבי אברהם מרדכי מפינטשוב ולהרה"ק רבי מנחם מענדיל מרימינוב.

כאשר נסע רבו בעל 'כתר כהונה' מעיר סטאבניץ ע"מ לישב על כסא הרבנות בעיר פינטשוב, מינתה קהילת סטאבניץ על פי הוראתו את רבינו תלמידו כרב ואב"ד בסטאבניץ, בשנת תקס"ט נתמנה כממלא מקום בעל ה"אוהב ישראל" ברבנות העיר אפטא.

ונסתלק כ"ה תמוז תקצ"א ומנו"כ באפטא. ומתורתו נדפס ע"י חתנו הרה"ק רבי מנחם מענדל מגלאגוב זי"ע, הספר 'אור לשמים' על התורה.

***

מובטח לכל השבוע

שמעתי בשם הרב הצדיק מו"ה מאיר מסטאבניץ זצוק"ל שמי שקוצץ הצפרניים בערב שבת, וגומר הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום קודם חצות היום דווקא בערב שבת- אזי הוא מובטח לכל השבוע שלא יבוא לידי עבירות חמורות ר"ל.

('דברי יצחק', מונקאטש תרס"ו, עמ' טז אות לד)

***

דביקותו בה' למעלה מהשגת אנוש

פעם אחת היו מתפללים ביחד הרה"ק רבי מרדכי הלוי מסטאשוב זיע"א עם אחיו הרה"ק רבי מאיר הלוי מאפטא זיע"א, בעל המחבר ספר 'אור לשמים', והיה לו להרה"ק רבי מרדכי עליות נשמה והיה רואה את אחיו גם הוא בעולמות העליונים, משתעשע שם בעולמות ובהיכלות העליונים ויש לו שם עריבות נעימות ידידות עד כלות הנפש, והרגיש שאחיו אין לו עוד שום חשק לירד למטה ואין נאחז אצלו הנשמה בגופו מחמת גודל ההתלהבות ואש תמיד תיקד בקרבו בכלות הנפש למסור נפשו לה' ולהתענג ולשמוח בדביקות נפלא לדבק את נשמתו באור אין סוף ב"ה וב"ש, ותגעל הנפש את הבשר לצאת מנרתיקה ולשוב אל אביה שבשמים כשלהבת הקשורה בגחלת, וימהר מרדכי לקצר את תפילתו וירד למטה ורץ מהר לאחיו הקדוש, ומשך אותו בבית יד שלו שקורין 'ארביל' [-שרוול], וצעק עליו מאוד ובקושי גדול החזיר נשמתו לגופו, והחזיק לו טובה תמיד שלא יצא נפשו קודם זמנו.

(ספיר ויהלום פר' אחרי ע"ח - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)