הרה"ק רבי ישראל פרידמן מרוזין זי"ע הסבא קדישא מרוז'ין ג' חשוון תרי"א
הסבא קדישא רבי ישראל ב"ר שלום שכנא פרידמן מרוז'ין אבי מכונה "הרוז'ינר" או "הרוז'ינאי", מייסד חסידות רוז'ין
נולד בעיירה פראהבישט שבאוקראינה פלך ויניצה, בג' בתשרי תקנ"ז, לאביו הרה"ק רבי שלום שכנא בן הרה"ק רבי אברהם המלאך ולאמו בת הרה"' רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל ה"מאור עיניים".
כשהיה בן שש נפטר אביו, והוא גודל וחונך על ידי אחיו, הרה"ק רבי אברהם מפראהביטש. בהיותו בן שבע התארס עם בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיצ'ב ואחר כך היה רב בבוטושאן (בנו של רבי אליעזר ראש ישיבה בפינסק), ובהיותו בן 13 התקיימה חתונתו בבוטושאן. בהיותו בן ט"ז נפטר אחיו- רבי אברהם, ורבינו נתמנה כממלא מקומו.
את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין עיירה בפלך זי'טומיר (כ-70 ק"מ דרומית לז'יטומיר), שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.
באביב של שנת תקצ"ח, בעקבות הלשנה, נאסר על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם שציווה להרוג שני מוסרים (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על העלמות מס בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים במפקד אוכלוסין). לאחר כמעט שנתיים – בשנת ת"ר, הצליח לברוח מהמאסר בעזרת מתן שוחד שחסידיו נתנו למנהל בית הכלא, ולהבריח את הגבול הרוסי,
לאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה סדיגורה הסמוכה לעיר שבבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, שם המשיך את דרכו המלכותית.
רבינו נתבקש לישיבה של מעלה בג' חשון שנת תרי"א.
מדוע אכל את העין של הדג
כשהיה הרה"ק ר' יוסלי מראדוויל זיע"א בפעם הראשונה אצל הרה"ק רבי ישראל מרוזין זיע"א, עמד והתבונן בו בחרדת קודש. היה זה בשבת קודש, וכשהחל הרה"ק באכילת הדגים, ראהו נוטל תחילה את העין מראש הדג ואוכל.
הרהר ר' יוסילי: מה טעם עושה כן הרבי, ועלה בדעתו טעם לדבר, שענין מצוות אכילת דגים בשבת היא משום דבמבול כתוב 'וימח את כל היקום', אמרו חז"ל 'ולא דגים שבים', ומפני מה נשתנו דגים משאר בעלי חיים ולא נמחו במבול? מפני שעונש המבול היה שהשחיתו דרכם על הארץ, ובעלי חיים נזדווגו לשאינם מינם, רק הדגים לא השחיתו דרכם, וכיצד נמשכו בעלי החיים לעבירה זו, העין היא שגרמה לכך, שכן עניין החטא נמשך מראיית העין, במאמר חז"ל עין רואה וכו', וכיוון שלא השחיתו הדגים דרכם לא פגמו בעין. נמצא שהדגים המה המובחרים שבבעלי החיים, ויום השבת הוא מובחר הימים מכל השבוע, על כן מצווה לאכול בשבת, חמדת הימים, את הדגים, מובחר בעלי החיים. וכיוון שכל זה מהעין, מצווה להתחיל דווקא באכילת העין.
כשהגיע למסקנה זו והוא עומד מאחורי כסא כבודו, הפנה הרה"ק מרוזין פניו אליו ואמר: אברך, אמת הדבר.
