הרה"ק רבי ישכר בעריש מזידיטשוב זי"ע ז' סיון תקצ"ב
הרה"ק רבי ישכר בעריש מזידטשוב היה אחד מחמשת האחים הק' בני רבי יצחק אייזיק מסאפרין זצ"ל שהיה דור חמישי לרבינו בעל ה"תוספות יום טוב" זי"ע.
רבינו נולד בשנת תקכ"ח בערך, והיה מתמיד גדול, ובמעלליו יתנכר נער שלגדולות נוצר - וכפי שמספר בנו מוהרי"א (בהקדמה לספר אביו זכרון דברים): אמר לי בפיו הקדוש, כי בהיותו בר שבע היה שגור על פיו תלת בבי קמא מציעא ובתרא, עם כל השיטות.
זוגתו הצדקנית מרת עטיא היתה בתו של הצדיק רבי אליהו מריבניק שכאשר היה נפרד מרבו הרבי ר' משה ליב מסאסוב היה רבו מלוה אותו החוצה, מסייע לו לעלות על סוסו נותן על רגלו את שתי הטבעות שבשני צדי האוכף ולא זז ממקומו עד שרכב ונסתלק מן העין.
כבוד רב חלק הרה"ק מהרצ"ה לפני אחיו רבנו רבי בעריש, היה קם לפניו מלא קומתו. ואף היה אומר שאינו מגיע לקרסוליו ביראת שמים.
מסופר כששני האחים הרה"ק רבי צבי הירש ורבנו רבי ישכר בעריש באו פעם כאחת לפני רבם החוזה מלובלין, אמר להם שניכם יחדיו הנכם מרומזים בפסוק אחד "יפרח בימיו צדיק" - הוא ראשי תיבות צב"י, ורוב שלום עד בלי ירח הוא ראשי תיבות בערי"ש.
אחר הסתלקותו מילא רבינו את מקומו. לאחר הסתלקות אחיו הרה"ק בעל העטרת צבי נהרו אל רבינו רבי ישכר בעריש כל החסידים אך שמשו שקעה שלא בעונתה, ואחד עשר חודש אחר הסתלקות העטרת צבי ביום טוב שני של חג השבועות (ז' בסיון) שנת תקצ"ב נסתלק לבית עולמו.
החוט של חסד הוא, שאנו מקבלים הכל באהבה
כל ימיו נהג רבי בעריש לעמוד בחצות לילה ולעסוק בתורה מתוך הדחק, כפי ששאל פעם את בנו יחידו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זי"ע הרי חז"ל אמרו כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום, והנה אנחנו עומדים בחצות לילה ועוסקים בתורה ולאחר התפלה אין לנו מה לאכול ולהשיב נפשנו היכן הוא החוט של חסד, השיב לו בנו: ואמר החוט של חסד הוא שאנו מקבלים הכל באהבה, וגם למחר ננדד שנה מעינינו ונקום בחצות לילה לעסוק בתורה ועבודה.
אהדורי אפתחא לא מיהדר
נקטינן האי צורבא מרבנן לא מעני, והא קא חזינן דמעני, אהדורי אפתחא לא מיהדר (שבת קנא:).
ולכאורה הא קא חזינן נמי דאהדורא אפיתחא, אלא הכוונה "אהדורי אפתחא לא מיהדר" דלכן מיעני משום דלא כיוונו ב"פותח את ידך".
