הרה"ק רבי יצחק הורוויץ מסטיטשין זיע"א כ"ד אדר ת"ש
נולד בעשרה בטבת בשנת תרכ"ב בדזיקוב לאביו הרה"ק רבי משה מראזוואדוב [בן הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב בן הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ] זי"ע. ולאמו הרבנית הצדקנית בת הרה"ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים זי"ע מסיגעט בעל "ייטב לב".
בשנת תרנ"ד עם הסתלקות אביו הקדוש, ניהג עדתו ברמה קרוב לחמישים שנה, ואלפי חסידים הסתופפו בצילו.
בעת שברח מהנאצים ימ"ש, נפטר בסאניק על אם הדרך בשנת ת"ש ביום כ"ד אדר. זכותו יגן עלינו.
כשיושבים ללמוד דף גמרא, אוחז לס"מ חיל ורעדה
רבנו היה מקרב מאד בחורים המתמידים בלימודם, ואמר: הבעלי בתים טרודים בפרנסתם, בעצמם - אין להם פנאי ללמוד, ואין לנו אלא לימודם של הבחורים. ולכן אני צריך לקרבם.
הוא שם את עיניו על הבחורים, והיה פותח את דלת חדרו לביהמ"ד למן אשמורת הבוקר, כדי לפקח על זמני בואם של הבחורים ללימוד שקודם התפילה.
רבנו אף החשיב מאד את לימודם של תינוקות של בית רבן, הוא היה משתתף באופן קבוע בהוצאות התלמוד תורה בעיר, ומדי חודש בחודשו היו הגבאים פוקדים את מעונו, ופקודה ניתנה לגבאים להכניסם אליו מיד אפי' היה עדיין קודם התפילה.
בשמיני עצרת לאחר ריקוד "אשת חיל" כנהוג, ישב רבנו ושוחח בעניני חסידות, ובין השאר אמר: "הס"מ אויף אלעס איז ער גרייט צו באשטיין" [=להכל הוא מוכן להסכים], שיתפללו, שילמדו מוסר, וספרי חסידות, נאר אז עם קומט צו אשטיקל גמרא טרעפט עם דער שלאק [=אבל כשיושבים ללמוד דף גמרא, אוחזתו חיל ורעדה].
