הרה"ק רבי יעקב יחזקיה גרינוולד מפאפא זי"ע בעל ויגד יעקב ב' אדר תש"א
אורו של רבינו זרח בשנת תרמ"ב בסשארנא, בבית אביו הגאון רבי משה בן רבי עמרם זצ"ל, בעל ערוגת הבושם, את משנת תלמודו קנה בחוסט בעיקר מפי אביו הגדול, אשר כבר מיומו הראשון עמל לחנכו בגינוני קדושה, להרגילו בתורה וביראת שמים, ושיעשה נחת רוח ליוצרו.
מנעוריו שקד על תלמודו בהתמדה מופלאה, עד כדי שבעודו נער, הצטרף לחבורת התלמידים המובהקים בישיבת אביו. ביום הגיעו לגיל מצוות, הגיע לכבודו הרה"ק רבי ישעיה מקרעסטיר זיע"א להשתתף בשמחתו, ואף העניק לנער דורון דרשה, על גביו רשם והעיד ברבינו כי "יראת ה' חופפת על ראשו".
במלאת לו ח"י שנים, היה לחתן דודו הגה"צ רבי ישראל מנחם ברוין זצ"ל אב"ד ברעזעוויץ ועבר להתגורר בקרבת חותנו. הסתופף בצל קודשו של הרה"ק רבי ישכר דב מבעלזא זיע"א, והתבטל לפניו בהכנעה מעוררת השתאות כשהוא אף משנה ממנהגיו לאור מנהגי הרבי.
בהיותו בן כ"ד שנים הפצירו בו כמה קהילות חשובות שיואיל לשבת אצלם על כסא הרבנות, הוא שאל בעצת אביו שהאציל עליו ברכתו, והורהו שיקבל על עצמו את התפקיד הקדוש שמציעים לו להורות לאחינו בני ישראל חוקי האלקים ותורותיו, בתנאי שהוא כחק ולא יעבור, שהרבנות והרבצת תורה לעדרים בישיבה תהיינה משולבות אהדדי, שימאן לקבל על שכמו תפקיד רבנות בלא החזקת ישיבה.
בשנת תרס"ה היתה ראשית דרכו ברבנות ליקוב, בכהונה זו שימש משך שבע שנים, אחר נקרא לכהן פאר בקהילת צהעלים, בה מילא את מקום דודו ורבו רבי אליעזר דוד גרינוולד זצ"ל, הקרן לדוד, שעבר לסטאטמר. משנת תרפ"ד ישב על כסא הרבנות בעיירת הוניאד.
בשלהי שנת תרפ"ח עבר לכהן כרבה של פאפא הגדולה, בה יסד את ישיבת 'עץ חיים' בראשותו שהתפרסמה בכל קצוי תבל, למדו בה כשלש מאות בחורים ששתו בצמא את אמרי פיו, לבית מדרשו בו התפלל, נהרו בימים נוראים ובזמני רצון מאות חסידים להסתופף בצילו.
בכל המקומות בהן כיהן ברבנות, הרביץ תורה ויראה טהורה בישיבתו, החדיר בתלמידיו אהבת תורה מופלגת, למען יהגו בתורה הקדושה בהתמדה מופלאה. הרביץ תורה מתוך ייסורים, שכן סבל קשות ממחלת עור חמורה שהסבה לו ייסורים גדולים.
ביום חמישי ראש חודש אדר תש"א תקפתו מחלה קשה, ורבינו הכריז מיד, "באה שבת, באה מנוחה", בליל שבת קודש עוד קידש על הכוס ואכל כזית חלה, נסתלק בעלות המנחה של שבת קודש ב' אדר שנת תש"א, ומנוחת כבודו בעיר פאפא.
השאיר אחריו ברכה את ספריו ויגד יעקב עה"ת ומועדים, שו"ת משפטיך ליעקב, אגודת אזוב על הגדש"פ, צידה לדרך, זכות אבות, ועוד.
כשהניחו יד על המזוזה מיד התעורר
סיפר הגה"צ רבי יעקב יצחק ניימאן זצ"ל ממונטריאול, שכאשר היה בחור צעיר שמע מהבחורים המבוגרים שאם מניחים את היד על גבי המזוזה שבדלת החדר שבו ישן הרה"ק ה'ויגד יעקב' מפאפא זיע"א, מיד הוא מתעורר.
וכך הוא המשיך וסיפר: פעם אחת נחפזתי לנסוע והרה"ק מפאפא היה ישן בחדר הספרים. הדלת היתה מזכוכית והתאפשר לראות מה נעשה בתוך החדר. ילדות היתה בי ושמתי ידי על המזוזה, ונתעורר הרה"ק זיע"א. נפרדתי לשלום אך הרה"ק גער בי בחיבה באמרו: תעשה מצוות אחרות ואל תהדר אחר מצווה כזאת לעורר את רבך משנתו.
(ספיר ויהלום פר' וישלח פ"א - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
העבירות מכפרים על המצוות
שח הגה"צ רבי יעקב יצחק ניימאן זצ"ל: מאחר שהיה בדעתי לנסוע לבעלזא לימים הנוראים התנצלתי לפני הרה"ק ה'ויגד יעקב' מפאפא זיע"א, שמאחר שהדרך להגיע לבעלזא לוקח ב' או ג' ימים, וא"כ לא אוכל בזמן זה להתפלל ולומר סליחות עם מנין. השיב לי ה'ויגד יעקב': ליהוי ידוע לך שהעבירות שעושים כאשר נוסעים אל הצדיק מכפרים על המצוות שעושים בבית.
