הרה"ק רבי יוסף מראדוויל זיע"א י"ג אייר תרל"ה
הרה"ק רבי יוסף מראדוויל נולד בשנת תק"פ לאביו הרה"ק רבי אליעזר [בן הרה"ק רבי ישראל מטשעהן בנו של הרה"ק רבי יוסף מיאמפליא בכור בניו של הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב]. גם מצד אמו הרבנית פיגא היה עתיר יוחסין בהיותה בת הרה"ק רבי דובער מטולטשין בנו של הרה"ק רבי שלמה מקרלין וחתן הרה"ק רבי ברוך ממעזיבוז זי"ע.
בעודו בטל ילדותו ניכר עליו כי לגדולות נועד, וינצור אותו אביו כבבת עינו ויחל להדריכו ולחנכו כיד ה' הטובה עליו, אך לא ארכו הימים ובהיותו כבן שש נפטר עליו אביו הק' באיבו. אמו הרבנית לא אמרה נואש ותשכור עבורו מלמדים מיוחדים אשר יורוהו וידריכוהו בדרכי התורה והיראה תחת פיקוחם של זקניו ודודיו הצדיקים.
בהיותו כבן ט"ו נשא לאשת את הרבנית בת הרה"ק רבי פנחס מאוסטילא (נכד הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז).
בשנת תקצ"ז בהיותו כבן י"ז החל להנהיג עדה בעיר לאנוביץ, בשנת תר"ז עבר לעיר ראדוויל, ובשנת תרכ"ח עבר לעיר ווישנוביץ שם ישב כמה שנים, עד שנאסר מחמת עלילה והוצרך לברוח לגאליציה וקבע משכנו בעיר גלינא עד ליום הסתלקותו י"ג אייר תרל"ה.
עניין הבדלה וסוכה אחד הוא
כשהיה הרה"ק ר' יוסף מראדוויל זי"ע בעיר פאטיק, אחר פטירת הרה"ק מרוז'ין והאחים הקדושים היו כולם ביחד, רצה פעם אחת לשמוע הבדלה במוצש"ק מהרח"ק רבי נחום ז"ל משטעפינעשט, ושלח אברך אחד חסיד, לידע זמן ההבדלה. והאברך בא ושמע שתיכף יבדיל הרב ולא חזר עד אחר הבדלה כי רצה גם כן לשמוע.
והמתין רבי יוסף להזדמנות נוספת במוצאי שבת קודש השנית, ולא שלח עוד מקודם כפי שעשה בפעם הקודמת, רק הלך להמתין ולשמוע ברכת המבדיל.
ובבואו שמע איך שמספר: שהרה"ק מבארדיטשוב כשרצה להבדיל ועשו שהיות, ולא נתנו לו כוס וכו' התחיל ללמוד מסכת סוכה. ובשומעו זה המאמר חזר תיכף לאכסניית שלו ואמר עתה נודע לי שעניין הבדלה וסוכה אחד הוא, כי הבדלה הוא להבדיל בין קודש לחול וכו' וכן סוכה ג' דפנות והרביעי הוא פתוח, אך יכולים לכנוס הסט"א וכו' וזהו גם כן הבדלה וד"ל. יותר אין אני זוכר.
