הרה"ק רבי דובער (שניאורסון) זיע"א אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ט' כסלו תקפ"ח
הרה"ק רבי דובער, "אדמו"ר האמצעי" (באידיש: דער מיטעלער רבי), נולד לאביו הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זי"ע, בעל "התניא", ביום ט' בכסלו תקל"ד.
לאחר הסתלקות אביו בשנת תקע"ג, ביום כ"ד בטבת, נתמנה לממלא מקומו בראש חסידות חב"ד, ובאותה שנה קבע דירתו בעירה ליובאויטש שברוסיה. שנה לאחר מכן הקים ועד מיחד לבנין ערי ישראל ברוסיה הלבנה אשר נהרסו בעת המלחמה. שנה לאחר מכן השתדל ופעל להפריש חלקי אדמה בפלך חרסון ויסד שם מושבות יהודים.
שנה לאחר מכן יסד הרבי האמצעי ישוב חסידי חב"די בחברון ורכש בעיר מבנה, המשמש היום בית כנסת הקרוי על שם בתו הרבנית מנוחה רחל סלונים ע"ה, אשר הגיעה לחברון ונחשבת לאם הישוב החב"די בחברון.
ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) תקפ"ו נאסר הרבי האמצעי ונחקר בעקבות הלשנה, וביום י' בכסלו, אותה שנה שחרר לביתו. ואולם, בבית המשפט הוא זוכה רק שנה מאחר יותר, בי"א בכסלו תקפ"ז. יום זה נחשב אחד מחגי הגאלה של חסידות חב"ד.
הרבי האמצעי נסתלק לאחר מחלה קשה ביום הולדתו ה-54, ביום ט' בכסלו תקפ"ח, בהיותו בעיר ניעז'ין שבאוקראינה, ושם נטמן, ועל ציונו הקדוש הקם אהל, אשר משמש עד היום כתל תלפיות לכל הבאים לשפך במקום צקון שיח לחש תפלה לישועת הכלל והפרט.
רפואות ע"י עפר הקרקע של ציונו
סיפר החסיד המופלג רבי יעקב קאדאניר ז"ל מעיר וואלקאמיר במדינת רייסן: בעת שהייתי בנעזין היה עת התגברות חולי קדחת בעיר, והיה חולי הזה בעיני אנשי העיר כשחוק, כי זהו דבר פשוט ומפורסם בדוק ומנוסה, שמי שנחלה מחולי זה ונטל מעפר הקרקע אשר על גבי הגוף הקדוש, וצורר מהעפר בחלוקו, נתרפא מחולי זה תיכף ומיד. והנה זהו מפלאות הבורא שגם בגשם העפר יש השתנות למהות רוחני מצד עצמות הטהורות הגנוזים בגשם המקום.
