הרה"ק רבי אברהם יהושע פריינד זיע"א אב"ד נאסויד י"א אלול תרצ"ב
הרה"ק רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד זי"ע, נולד בשנת תרט"ו בעיר סיגוט לאביו הנגיד הרה"ח רבי משה אריה פריינד ראש קהילת סיגוט בן הגה"צ ר' יהושע מקראלי זצ"ל [איש קדוש ות"ח מופלג שלא פסיק פומיה מגירסא].
רבינו למד תורה בישיבת הגה"ק המהר"ם שי"ק בחוסט, שם עלה ונתעלה בסולם העולה בית קל.
כשהגיע לפרקו נשא לאשה את בתו של הגאון ר' מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטרדאם.
הי' תלמיד של הדברי חיים זי"ע, והגה"ק בעל יריעות שלמה זצוק"ל, כעשר שנים ישב סמוך על שלחן חותנו, כשאח"כ נתמנה כרב ואב"ד בעיר ראדנא.
בשנת תרס"ה נבחר למלא מקום חותנו כאב"ד אינטערדאם והעיר נאסויד הסמוכה, לימים היה מגדולי בעלי הוראה בדורו ומגדולי הצדיקים בהונגריה שהפיצו את תורת החסידות, ורבים השכימו לפתחו להתחמם באורו הבהיר, גאונותו וקדושתו היתה מהמפורסמות ולשמו חרדו כל החסידים והחרדים לדבר ה'.
ביום י"א אלול שנת תרצ"ב נשבה ארון הקודש והחזיר נשמתו הטהורה ליוצרה ומנו"כ בסאטמאר.
סגולה לפרנסה שלא לעבוד בחול המועד
פעם בא לרבינו איש אחד שיברך אותו שיהי' לו פרנסה. ושאל לו רבינו אם הוא עובד בחול המועד, ואמר הן. אמר לו רבינו אם יקבל שלא יעבוד בחול המועד יהי' לו פרנסה בריוח. וכן הוה.
(גדולת יהושע)
הציל במלחמת ההעולם ראשונה בדרך נס
שמעתי מאאמו"ר ז"ל הי"ד כי בימי הרס עולם מלחמת עולם הראשון אירע עם איש יהודי אחד מק"ק ויראראה הסמוך לראנגע יצ"ו שהוכרח לצאת לשדה קטל המלחמה, וטרם התפרד מאשתו צוה עלי' שבכל שבוע ושבוע תסע לעיר נאסויד יצ"ו להזכיר אותו לפני מרן זי"ע שלא יארע לו כל מכשול ונזק, וכן עשתה.
והוא הלך לשדה הקטל לארץ איטאליען, ולקח חבל במלחמה הגדולה שהיתה שם אצל הנהר הנקרא פיאווע, ופ"א כשנפגשו הצדדים זע"ז לערוך מלחמה זה לעומת זה, וכנהוג שאז דוקרים זא"ז ברמחים ובחרבות צורים, והי' בסכנה גדולה, ולא נשאר לו ברירה אחרת אלא או שיקפוץ למי נהר הנ"ל, או לעמוד בעת הדקירה.
והנה פתאום ראה לפניו את רבינו הק' זי"ע שחטף אותו וזרקו מעבר להנהר וניצל, אחר הדברים האלה כתב מכתב לאשתו שתלך ותחזיק טובה בתודה לפני רבינו שהצילו ממות לחיים, והיא בתומה נסעה להראות את המכתב ולהודות לו על הטוב אשר גמלו, ורבינו זי"ע ברוב ענוותנותו דחה את הדברים באמרו תחת שפתיו, וכי הייתי שם, בתמיה.
וסיפר לי ש"ב הגה"צ כקש"ת רבי ישראל פריינד זצל"ה אבדק"ק הוניאד יצ"ו בנו של רבינו, ששאל את אביו, וכי איך אתה יכול לדחות את הדבר, הלא הוא כותב במפורש שראה אותך, והשיב לו, הלא מובא בתוס' ב"ק דף נ' בשם הירושלמי שמלאך בדמות ר' חנינא נזדמן לו, והעיר ע"ז שע"י זכות האמונה נזדמן לו מלאך כזה בדמותו ובצלמו.
