הרה"ק רבי אברהם חיים ראטה זיע"א האדמו"ר משומר אמונים בעל 'חוקי חיים' ה' אלול תשע"ב

נולד בפורים קטן שנת תרפ"ד בעיר בערגסאס לאביו הרה"ק רבי אהרן ראטה זצוק"ל בעל מחבר ספר 'שומרי אמונים'.

בשנת ת"ש עלה אביו הק' לארה"ק עם בנו ובתו (הרבנית מתולדות אהרן ע"ה), והתיישבו בירושלים. בעיה"ק יחד עם נקיי הדעת שבירושלים, עובדי ומבקשי ה' המשיך האדמו"ר לצמוח באילן החיים, דבוק וקשור לאביו, ולא משה ידו מתחת ידו, כי נפשו קשורה היתה בנפשו.

צדיקי ירושלים ביקשו להכניס אוצר יקר זה לביתם, ואחר הצעות רבות וחשובות, לבקשת הרה"ק רבי שלומק'ה מזוועהיל זי"ע השתדך עם בת לנכדו האדמו"ר הרה"ק רבי מרדכי מזוועהיל זי"ע, כשהסב הגדול עומד מצד הכלה, ומבטא את שמחתו בהיכנס כלי טהור לביתו. לאחר נישואיו נקשר לסבו הגדול וקיבל ממנו אותות חיבה וקירבה יתרות.

בו' ניסן תש"ז עלה אביו הקדוש בסערה השמימה, למגינת לב החסידים ובני החבורה, במסע ההלוויה קיבלו עליהם זקני החסידים את מרותו של בנו יחידו וחביבו, ובברכת צדיקי ירושלים החל בהנהגה העילאית אשר לא פסקה עד יומו האחרון.

לאחר הסתלקות אביו הק' זיע"א הרבה להסתופף בצל קודש הקודשים האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא זיע"א והחשיב עצמו לתלמידו, כאשר עד יומו האחרון לא החסיר יום אחד שלא הזכיר בהערצה ובגעגועים את רבו הק'. כמו"כ זכה לקבל מהרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין זי"ע, ומהרה"ק בעל השפע חיים זי"ע מצאנז, ומעוד צדיקים ושרפי מעלה מהדור הקודם.

בבית מדרשו של אביו ברחוב מאה שערים השפיע מהודו על עדתו, ונחשב לעובד ה' בסיגופין ובהליכות גבוהות שגילמו דמות קמאית מלפני מאות בשנים.

תפילתו הרקיעה שחקים, ועל אף חולשתו ויסוריו הרבים היה מתנועע בתפילה ובקול רם זועק לפני אבינו שבשמים, כאשר קיבלו מאביו הק'.

יומו גדוש היה בהתמדה נדירה, ונודע כבקי בש"ס ופוסקים, ובספרי קבלה אשר שגורים היו על לשונו. הקים ישיבה מצויינת והעמיד תלמידים רבים לתורה וחסידות. אב רחמן היה לתלמידיו ורועה נאמן לחסידיו.

בשנת תשכ"ח הקים את קרית שומרי אמונים בירושלים, דבר שהיה תקדים בעיר. הקריה נבנתה על פי הוראותיו, ודיירי השיכון התחייבו לשמור על תקנות הצניעות שכתב אביו הק' בצוואתו.

בסוף שנות תש"ל עבר לבני ברק ומשם המשיך בהנהגתו הרחימאית, והשפיע הוד והדר על כל העיר.

עד ליום הסתלקותו בסערה השמימה ביום ה' אלול שנת תשע"ב.

נתן לחתן להלעיז עליו בכדי שיעשה כסף לחתונתו

סיפור נפלא נשלח ע"י אחד הקוראים הוותיקים הגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א:

הרבי הקדוש רבי אברהם חיים ראטה זיע''א בעל חוקי חיים [יו"ד ה' אלול] מצדיקי העליון בדור האחרון שהיה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, הוא התהלך בינינו ורגליו היו נטועות בארץ אבל ראשו ומוחו היו נתונים בשמים בעבודתו הקדושה והטמירה כאשר הוא אחוז בשרעפי קודש וערפלי טוהר, ביגיעה מופלאה למעלה מהשגת אנוש במיעוט אכילה ושינה היה ספון בחדרו בעבודתו הקדושה בתורה ובתפילה שעות על גבי שעות בימי חול ובשבתות ובמועדים כאשר המונים נהרו לחזות בו בעבודת התפילה כמונה מעות ובשולחנות הטהורים המפורסמים שנמשכו שעות ארוכות בליל שב''ק עד עלות השחר והיו מקשה אחת של דבקות וכיסופים לקל חי.

לפלא היה שעל אף שלעצמו לא היה זקוק הרבי מאומה וכל ימיו חי בפשטות ובצניעות ומעולם לא בא מותרות לביתו, וניתן לומר שהגשמיות לא תפסה אצלו מקום כלל, אבל ביחס לצרותיהם של ישראל היה ליבו פתוח כאולם למען כל מצוקה של יהודי באשר הוא, היה הרבי מתמסר לסייע למעלה מיכולתו וכיתת רגליו לאסוף צדקה לנזקקים, במיוחד השקיע מכוחותיו להכנסת כלה ליתומים ויתומות והיה מגייס סכומים עצומים למען מצוה קדושה זו עוד מימי צעירותו בהיותו אברך רך בשנים ומטופל בעוללים רכים, כששמע על חתן או כלה יתומה הנמצאים בפרק האיש מקדש, לא נח ולא שקט עד שיכנסו לחופתם בכבוד וישוב הדעת ללא עול כלכלי כדי שיוכלו להתחיל חייהם ללא חובות המשתרגים על צוואריהם.

גם כאשר המצווה הייתה כרוכה בביזיונות וחרפות, לא נרתע מלטרוח ולהתאמץ למען מצוה חשובה זו, וכמעשה שהיה פעם אחת בעת ששמע הרבי על חתן יתום העומד בפרק האיש מקדש זמן קצר לפני מועד חופתו, ואין בידו פרוטה לפורטה לצורכי הנישואין ואף לקניית המלבושים לחתונה אין בידו מאומה, שנס את מתניו והתגייס בכל מאודו למען מצוה היקרה של הכנסת כלה וכיתת רגליו והתדפק על פתחי בני ישראל לטובת אותו חתן יתום, גם אביו הקדוש רבי אהרן ראטה זיע''א בעל השומר אמונים חיזק את ידיו ועודדו לטרוח למען צדקה נשגבה זו, ואחר כמה ימים הצטבר אצל הרבי סכום נכבד, מלא שמחה העניק לחתן הממון הרב בסבר פנים מאירות ושמחות בצירוף ברכות לרוב שיזכה להקים ביתו על אדני התורה והיראה בנחת ובשלוה מתוך שמחה וטוב לבב.

אולם אחר יום או יומים כשהגיע הרבי לבית המדרש, שמע מאחורי גבו קולות מתלחשים משמו של החתן שהרבי הפריש לעצמו חלק נכבד מהכסף, ולחתן לא נשאר די סיפוק עבור צורכי נישואיו, הרבי נדהם ונתפלא וכאב לו מאוד כי לעז כזה עלול לגרום חילול ה' עצום, ולמען להיות נקי מה' ומישראל, ניגש אל החתן והוכיח לו מרשימה שבידו כי מסר לידו כל הסכום ולא החסיר אפילו פרוטה אחת.

השיב החתן כמצטדק אמת נכון הדבר, ואיני חושד בך מאומה, אבל מה אעשה ורצוני לקבץ עוד כסף, ורק כך מצליח לעורר רחמי האנשים שאין לי די סיפוקי כי השארת אותו תחת ידך, נדהם הרבי ושאל את החתן וכי באמת הדבר מסייע לך לקבץ עוד כסף, וענה לו אכן בזכות זה מצליח אני לגייס סכומים הגונים נוספים. נעמד הרבי ואמר לו אם כן הינך יכול להמשיך בדרכך ואין לי קפידה עליך. (שמעתי מהמשב"ק הגה"ח רבי שמואל ראטה שליט"א)

בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח"ס "גם אני אודך"