הרה"ק רבי אברהם גרשון מקיטוב זצ"ל כ"ה אדר א' תקכ"א
הרה"ק רבי אברהם גרשון מקיטוב זי"ע נולד בעיר בראדי המעטירה, שם כיהן כדיין אביו רבי אפרים - חותנו של מרן אור שבעת הימים הבעל שם טוב הק'. בתחילה לא עמד הרה"ק ר' גרשון על טיבו של גיסו הבעש"ט שהסתיר גדלותו ממנו, אבל כעבור מספר שנים נהפך להיות מחסידיו הגדולים ונתקשר אליו ביותר.
הרה"ק רבי גרשון כיהן כראש בית דין דק"ק בראד. בתחילת שנות הת"ק עלה לארץ ישראל ונתמנה לנשיא היישוב. בתחילה התיישב בחברון עיר האבות, ובשנת תק"ג השתקע בעיה"ק ירושלים. ביום כ"ה באדר א' תקכ"א איתקטר בהאי קטירא לחיי עלמא, מנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.
אזכרה ואהמיה
כשבא ר' גרשון קיטובער זלה"ה לארץ ישראל וראה ירושלים בבנינה, בכה מאד ואמר: אזכרה אלקים ואהמיה בראותי כל העיר - היינו ירושלים של מטה, על תילה בנויה, ועיר אלקים - ירושלים של מעלה מושפלת עד שאול תחתיה.
(פרי מגדים על שו"ע או"ח, הל' ת"ב סי' תקסא)
ריבוי התעניתים
שמעתי מרבותי שאין להרבות בתעניתים כי אם מי שגופו חזק מאד בבריאות או שיודע בעצמו שיש לו נשמה גדולה וכל כונותיו בכל מעשיו אינו כי אם לשם שמים, והרב הצדיק הגאון ר' גרשון מקיטוב ז"ל היה מתענה כמה פעמים משבת לשבת, וראה אחד ולמד ממנו והתענה גם כן בכך עד שמת, והלך הר"ר גרשון ללוותו, ועל בית הקברות הרים את רגלו ובעט בהמת ואמר לו בפני כולם: רשע רשע מפני מה הרגת את עצמך ומדוע השוית א"ע אלי ולמדת ממני ריבוי התעניתים שאינם לפי כחך.
