הגה"ק רבי דוד הלוי מאוסטראה זצ"ל הט"ז - בעל 'טורי זהב' כ"ו בשבט תכ"ז
הגה"ק רבי דוד הלוי נולד בשנת שמ"ו בעיר וואלדמיר שבגליל וואהלין, לאביו הגאון רבי שמואל הלוי ממנו שאב את רוב חכמתו. וכן למד אצל אחיו הבכור הגה"ק רבי יצחק אב"ד חעלמא.
בגיל צעיר כבר יצא שמו כגאון וצדיק. ורבינו הב"ח ששמע את שמעו לקחו אחר כבוד לחתן לבתו. לימים בשנת שע"ח עבר לכהן כאב"ד בעיר פאטליטשא הסמוכה לראווא.
כעבור זמן העתיק את מושבו לעיר הגדולה פראג שם כיהן כרב ואב"ד כעשרים שנה, לאחר מכן קבע את מושבו בק"ק אוסטראה, אולם לדאבון לבו לא ארכו ימי השלווה בה ומחמת גזירות שנת ת''ח ות"ט הוכרח לברוח מעיר לעיר, עד שבשנת תי"ד כיהן כאב"ד לבוב שימש כאחד מראשי ועד ארבע ארצות, עד להסתלקותו לגנזי מרומים ביום כ"ו בשבט שנת תכ"ו. ומנו"כ בעיר לבוב.
היכן כתוב בט"ז שגבינה ישנה קשה לגוף
סיפר הרה"ק בעל השפע חיים זי"ע: באחד מימי החג כשישבנו בשולחנו של זקיה"ק הרה"ק רבי שלום אליעזר מראצפערט, התקרב אליו יהודי פלוני והזכיר את עצמו שסובל יסורים מחולי מעיים. שאל אותו הצדיק מה היה סדר אכילתו ביממה האחרונה, סיפר האיש כי אכל בין השאר גבינה ישנה. מיד אמר לו מה פלא איפוא שהנך סובל יסורים, הלא זה מפורש בטורי זהב שגבינה ישנה קשה לגוף.
הרבנים והלומדים שהסבו אל השולחן זקפו עיניהם בתמיהה, היכן מופיע דבר זה ב'טורי זהב' אבל כשהכיר אותו צדיק בתמיהתם, התחיל להשמיע אנחות והתאונן ברבים על שנתמעטו כ"כ הלבבות, עד שאפילו חשובי תלמידי חכמים עלולים לשכוח שדבר זה מובא בט"ז ביורה דעה סימן ק"א (ראה שם סק"ד בשם רש"ל שהביא מספר המרדכי דגבינה ישנה אינה חשובה כל כך לאכול בה כדי שביעה, שהיא קשה לגוף, עיי"ש).
מספר ה'שפע חיים': באותו מעמד פנה אלי ואמר, "כלום סבור היית שאיני יודע מאומה"? הלא תדע שבימי חורפי בזמנים שהייתי סמוך אל שולחן חותני הרה"ק רבי מרדכי דוב מהאראנסטייפול זי"ע בעל עמק שאלה, שכר צדיק זה עבורי מלמד ת"ח, שהיה תלמיד מובהק של ה"צמח צדק" מליובאוויטש זי"ע, והוא אשר למד ושינן עמדי שו"ע יורה דעה וחושן משפט עם נושאי כלים.
"מכירו הייתי גם לשעבר" הפטיר רבינו זי"ע, אך מכל מקום השתוממתי לשמע דבריו... לא ידעתי מקודם עד היכן הדברים מגיעים, וכמה עמל הוא להסתיר ידיעותיו וגדולתו"...
