הגה"צ רבי שמחה בונם סופר זיע"א בעל שבט סופר ט"ו כסלו תרס"ז
הגאון בעל שבט סופר זצ"ל נולד ביום כ"ה כסלו בשנת תר"ג לפ"ק לאביו הגאון הגדול למרן הכתב סופר זצ"ל בן מרנא רבינו בעל חתם סופר זצ"ל.
בשנת תרל"ב לפ"ק מילא את מקומו של אביו הכת"ס זצ"ל כאב"ד ור"מ דק"ק פרעשבורג המעטירה, ויצא שמו לתהילה בקרב הארץ כאחד מיחידי גדולי הדור גאון גדול וחריף עצום והרביץ תורה והעמיד תלמידים לאלפים, וביניהם רבנים גאונים וגדולים מובהקים, והי רב רבנן גאון הגאונים ראש המדברים ומנהיג המדינה לוחם אמיץ נגד פושעי עמינו ומעמודי התווך של יהדות החרדית האורתודוקסית בארץ הונגריה.
נפטר ט"ו כסלו שנת תרס"ז לפ"ק ונדפס ממנו ספרו שבט סופר שו"ת על ד' חלקי השו"ע.
תפילה עושה מחצה
וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה (בראשית לב, ט).
וכתב רש"י: על כרחו, כי אלחם עמו, ע"כ. מבואר ברש"י שפירש דברי הכתוב על המלחמה לה הכין יעקב את עצמו.
רבינו השבט סופר ביאר את דברי הפסוק באופן אחר, וזאת על פי מה שאמרו חז"ל (ילקו"ש צו רמז תקיב) שתפילת צדיקים עכ"פ עושה מחצה. ואפילו אם לא תשמע המצוה לגמרי, מכל מקום לא ישוב ריקם מכל וכל אלא לכל הפחות תעשה מחצה.
דבר זה נלמד מהכתוב בפרשת שמיני (ויקרא י, יב) "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים", ודרשו חז"ל: מלמד שאף עליהם נקנסה מיתה ותפלתו של משה ביטלה מחצה.
לפי זה יש לומר שיעקב שחילק את העם אשר איתו לשתי מחנות, ידע בבטחה כי אף אם לא ישמע ה' לתפילתו לגמרי להצילו מכל וכל מיד עשו, מכל מקום בודאי יעשה מחצה ולא תתבטל תפילתו לגמרי, ועל כן אמר "והיה המחנה הנשאר לפליטה".
