הגה"צ רבי מנשה (הקטן) קליין זי"ע ב' שו"ת משנה הלכות כ"ט אלול תשע"א
הגר"מ קליין נולד באונגוואר שבסלובקיה בשנת תרפ"ה למשפחת רבנים. למד תורה אצל אביו ובישיבות בעירו. בשואה שהה במחנות ריכוז שונים, אך זכה לשרוד כשהוא נותר בודד מכל משפחתו. הוא הועבר למחנה מעבר בצרפת, משם עבר לארה"ב והמשיך בלימודיו. לאחר זמן קצר נסמך להוראה בידי האדמו"ר בעל השפע חיים מצאנז וגדולי תורה אחרים, והחל להרביץ תורה ולהורות הלכה.
היה ראש ישיבה ורב של קהילה חשובה, ויצר קשר הדוק עם גדולי התורה של ארה"ב ואח"כ גם של א"י.
בשנת תשי"ח הוציא לאור את החלק הראשון של ספר השו"ת שלו 'משנה הלכות', ומאז נדפסו 17 כרכים בחייו ועוד שניים לאחר פטירתו. הרב קליין הקים את קהילת 'אונגוואר' בבורו - פארק שבניו - יורק על כל מוסדותיה, וייסד את ישיבת 'בית שערים' ועמד בראשה. בשנת תשמ"ז הקים את 'קרית אונגוואר' בשכונת רמות בירושלים, ושימש כאדמו"ר מאונגוואר.
רבינו עלה בסערה השמימה בכ"ט באלול תשע"א (ערב ראש השנה תשע"ב) ונטמן בבית העלמין העתיק בצפת.
מרנא החתם סופר כתב חידושי תורה בחול המועד
מה שהעיר כ"ג במה שכתבתי בתאריך א' דחוה"מ פסח בתשו' נ"ג ואחר שהביא כל הפוסקים אשר כל יקר ראתה עיניו הביא דברי הרא"ש בתשובה כלל רביעי ס"י שמסיים ולא הייתי כותב בחוה"מ כי לא הרגלתי בכך, אלא שצורך שעה הוא מפני חלול השם שמים וגם יש בדבר זה קצת מצורך המועד, ונראה שדעתו שלא לכתוב בחוה"מ, וכ"ג סיים ומעולם לא ראיתי לרבותי הגאונים ז"ל שכתבו ואדרבה אין הלבלר יוצא בקולמוס בחוה"מ וד"ל עכל"ה...
גם מה שכתב שמעולם לא ראה רבותיו הגאונים ז"ל לכתוב, לולי דברי כבוד גאונו ראיתי בח"ס חאו"ח תשו' קפ"ב שסיים וז"ל רשמתי לזכרון דברים בעלמא בחה"מ של סוכות פה ק"ק דרעזניץ תקנ"ח לפ"ק משהק"ס ובאה"ע תשו' פ"ו חתם יום ד' ג' דחוה"מ סכות תקס"ח לפ"ק משהק"ס דפפ"מ. הרי דמרן הח"ס ז"ל עשה הלכה למעשה וכתב וחתם בחה"מ ובפרט תשו' קפ"ב באו"ח שמשמע שלא הי' תשובה להלכה מה ששאלו אותו אלא שרשם זה לעצמו לזכרון דברים וכמו שכתב רשמתי לזכרון דברים בעלמא ולא חש עד לאחר סוכות וע"כ דלהורות מעשה רב בא לן רבינו הח"ס ז"ל, וא"כ שאנו מתלמידי תלמידיו הרי רבותי הגאונים כן נהגו לכתוב בחה"מ חידושי תורה ובפרט בדור יתום הזה שנתמעט כבוד התורה בעונ"ה וכח הזכרון נחלש עד מאוד לפענ"ד אין בזה כדאי להשגה, גם בשאר ספרי רבותינו האחרונים הצדיקים ז"ל מצאתי שכתבו בחוה"מ ח"ת, והלואי שאזכה לקדש עצמי במותר לי במלוא המובן.
