הגה"צ רבי יוסף נחמיה קורניצר זצ"ל אבד"ק קרקא ב' אייר תרצ"ג
הגה"צ רבי יוסף נחמיה קורניצר נולד בקרקא ביום עשרה בטבת בשנת תרמ"א לאביו הגה"ק רבי עקיבא קורניצר ולאמו בת הגה"ק רבי שמעון סופר אב"ד קרקא בן מרנא החתם סופר זי"ע.
ביום הברית שלו נפטרה אמו, ובהיותו בן י"א שנה התייתם מאביו. מאז נתגדל בבית רבו הגה"צ רבי יהודה גרינוולד מחבר ספר 'זכרון יהודה' שהיה אז אב"ד בוניהאד.
בחנוכה שנת תרס"א נשא את בתו של הגאון רבי פנחס חיים קליין אבד"ק סעליש בנו של הגה"צ רבי שמואל שמעלקא מסעליש בעל 'צרור החיים'. רבה של העיר סעליש, אך סירב לכהן ברבנות, רק לאחר פטירת חותנו, התמנה תחתיו כרב של סעליש.
בחודש שבט תרפ"ה עבר רבי יוסף נחמיה לקרקא ושימש בה ברבנות עד לפטירתו ביום ב' אייר תרצ"ג. ונטמן בקרקא בסמוך לקברי סבו הגה"צ רבי שמעון סופר וקבר אביו.
הטעם לשנאתם של הגויים לישראל
כשבוע ימים ומחצה לפני הסתלקותו, בשביעי של פסח תרצ"ג, החג האחרון לימי חייו, באו לביתו ברגל, והיה מיסב עמהם בחדוה גלויה למרות שסבל אז יסורים קשים. גם בפעם הזאת, כמנהגו בכל חג, דרש לפני המסובים מענינא דיומא ושילב בדבריו נימה אקטואלית לרגלי גיאות האנטישמיות עם עליית צורר היהודים היטלר ימ"ש לשלטון לפני זמן קצר.
פתח ואמר: קראנו בהגדה של פסח 'ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים שדים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה, ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך, ואמר לך בדמיך חיי, ואומר לך בדמיך חיי'. היו זמנים בהיסטוריה אשר הגויים שנאו את עם ישראל שנאת הדת, שנאת התורה, אבל במצרים הרי שקעו ישראל במ"ט שערי טומאה ואעפ"כ שנאו אותם, מדוע, כל השנאה היתה משום שבעורקיהם נוזל הדם של אברהם יצחק ויעקב, אך ורק משום כך שנאו אותם, ולכן הושיעם הקב"ה.
וכן היה אומר להם, אף כי את ערום ועריה, כמאמרם ז"ל עירומים מן המצוות, ואף שהיו נכשלין בגילוי בשר ושער כמרומז בפ' שדים נכונו ושערך צמח, אעפ"כ כיון שאראך ואת מתבוססת בדמיך, פי' כל מה שאת מתבוססת בצרה הרי זה משום דמיך, דהיינו לפי שנוזל בעורקיך הדם המיוחס של האבות הקדושים, מיד וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי (יחזקאל טז, ו).
והוסיף אז ודיבר בקדשו: הרשעים אומרים כי דורשי דמים המה 'בלוט פארשער' בלע"ז, והדם שלהם הוא דם הגזע הטהור, אבל הנביא משיב לעומתם 'כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים' (תהלים ט יג), כמאמרם ז"ל ענוים מן המצוות, הקב"ה שהוא דורש דמים האמיתי זוכר את עמו הנהרגים והנטבחים עקה"ש אך משום הדם היהודי אשר בעורקיהם אף בעת שהם ענוים מן המצוות.
