הגה״ק רבי יוסף שמואל מקראקא זצ״ל בעל מסורת הש"ס א' כסלו תס"ד
ר׳ יוסף שמואל ז"ל נקרא בפי העולם בשם ׳ר׳ שמואל ר׳ חיים ישעיה', ושמו האמיתי הוא ר׳ ישראל יוסף שמואל, וכן כתוב על מצבתו, ונולד בקראקא לאביו רבי צבי, והיה רב בפרנקפורט דמיין, אבל העולם קראו אותו בשם ׳ר׳ שמואל ר׳ חיים ישעיה׳, וזאת משום שחמיו היה גביר גדול, וקראו לו ר׳ חיים, ואותו ר׳ חיים היה בנו של ר׳ ישעיה, וקראוהו ר׳ חיים ישעיה׳, כלומר ר׳ חיים בנו של ר׳ ישעיה, ור׳ שמואל שנעשה לחתנו, וחמיו החזיקו מכספו, זכה שחתנו הגאון נקרא על שמו, ר׳ שמואל ר׳ חיים ישעיה׳, היינו ר׳ שמואל חתנו של ר׳ חיים ישעיה׳.
הרב חיד״א בשם הגדולים בערכו כותב עליו דברים נפלאים, ולחיבת הקודש נביא את לשונו הטהור ״הוא הגאון אשר הפליא לעשות בהגהותיו לתלמוד ורש״י ותוספות והרא״ש, והרבה לזכות הרבים להציב ציונים ומורה מקום בש״ס והרמב״ם בכל התלמוד, עשר ידות ממה שהיה קודם בדפוס אמשטרדם שנה או״ת לטובה, ושמעתי ששנה משנתו כל הש״ס מ״ב פעמים וחקר וחקק וזיקק הש״ס, וקיים ודברת ב״ם ויקדש ב״ם, וציוה לבנו חתן הרב כוס הישועות [מהרשש״ך] להדפיס התלמוד עפ״י הגהותיו, והדפיס מקצתו באמשטרדם וכולו בפרנקפורט, ושמעתי נפלאות על הרב הנזכר שלמד כ״ה שנה תורה מעומד ולמד תורה לשמה, והיו דבריו נשמעים בשמים כאחד מהראשונים, זכותו יגן עלינו״ עכ״ל הרב חיד״א.
התגלה לאחר פטירתו לעורר בני החבורה ללמוד מוסר
בדור הסמוך לשל"ה הקדוש, חי הגאון רבי יוסף שמואל מקראקא, שלימים הכפיל ושילש את גודל הספר הנודע 'מסורת הש"ס' [שחיבר מתחילה רבי יהושע בועז]. והרב החיד"א כותב עליו בחיבורו 'שם הגדולים' דברים מופלגים, ובין הדברים כותב עליו שהיו דבריו נשמעים בשמים כאחד מהראשונים.
ומובא (ענף ע"ץ עבת [עשוש] פתיחה אות ב, הובא גם בספר 'תולדות יצחק' בהקדמה, ועוד) שבימיו היו בעירו תלמידי חכמים גדולים שלמדו כל היום שיעור אחד - כל אחד ואחד בפני עצמו - בעיון גדול עד מקום שידו מגעת, ובערב למדו ענין זה ברבים. רבי יוסף שמואל זצ"ל היה אומר ההלכה בחבורה ההיא ולמד עם בני החבורה ההיא את כל הש"ס.
כאשר עלתה נשמתו השמימה, לאחר קבורתו התקבצו בני החבורה ללמוד את השיעור ברבים כדרכם בקודש, ולפתע מצאו את הגה"ק הנפטר יושב על כסאו כמו בחייו... כמובן שנבהלו מאוד... אמר להם הנפטר הדגול אל תפחדו כלל, כי כבר אני הולך, אני רק מוכרח לספר לכם מה שאירע עמי.
וכך סיפר: כאשר באתי למתיבתא דרקיעא, יצא כרוז 'פנו מקום לר' יוסף שמואל מקרקא', ומיד הראו לי את מקומי ליד בעל השל"ה הקדוש. אך השלה"ק לא הסכים לכך שהוא יהיה שכני, ואמר, שהוא חיבר את הספר של"ה שהוא כולו מוסר לעם ישראל והוא חיבר את הספר עם הרבה דמעות, ואילו הרב יוסף שמואל, הן אמנם למד את כל הש"ס ברבים, אך לא לימד אפילו פעם אחת מוסר לבני ישראל.
דנו על כך בבית דין של מעלה, ופסקו שהמקום שנתנו לי מגיע לי בדין ואי אפשר ליטלו ממני, אבל אני מחוייב לתקן את ענין לימוד המוסר, לכן קיבלתי על עצמי לרדת לכאן ולעורר את בני החבורה שילמדו מכאן ולהבא בכל יום קודם הלימוד דברי מוסר.
הסכימו לכך בני החבורה ההיא, ומיד חזר הנפטר ושוב לא נראה...
