הגאון רבי משה נחום ירושלמסקי זצ"ל בעל מח"ס מנחת משה, באר משה ועוד כ"ט סיון תרע"ו
רבי משה נחום נולד בברשד [כיום במחוז ויניציה, אוקראינה], לאביו רבי בנימין מטומשפול. משפחתו התייחסה למהר"ם מרוטנבורג ורבי העשיל מקרקא.
רמ"נ היה בעל כשרון נפלא וזכרון עצום, ואת לימודיו עשה בעיקר בכוחות עצמו, כשבלימודו הוא רוכש ידע רב בכל תחומי הספרות התורנית. כמו כן התכתב עם רבנים מפורסמים בדורו.
בשנת תר"מ כשהוא בן כ"ה שנה בלבד, החל לכהן ברבנות קאמינקא. בשנת תרנ"ח עבר לפולין ומונה לרב בעיר אוסטרולנקה שבפלך לומז'ה. בשנת תרס"ב נקרא לכהן כרבה של קילץ, שם הוערך על ידי כל בני העיר למרות היותה מורכבת מעדות וזרמים שונים. היה מחסידי הרה"ק רבי דוד מטולנא זצ"ל, ואחריו של נכדו הרה"ק רבי מנחם נחום מטולנא. נפטר בעיר חורול ביום כ"ט סיון שנת תרע"ו.
ביקורו של ה'אמרי אמת' אצלו
מסופר, שבעת ביקר ה"אמרי אמת" מגור זצ"ל בעיר קיעלץ הגיע לבקר אצל המרא דאתרא הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי זצ"ל, ובין הדברים שאלו הרב על דברי המדרש אצל יוסף שמתמה על שקוראו בשם 'נער', ולכאורה כבר ראינו כך בפרשת וירא - בהעקידה, שאמר אברהם אבינו (וירא, כב, ה) 'ואני והנער' נלכה עד כה - ויצחק כבר היה בן ל"ז שנים, עוד יותר מבוגר מיוסף, ולמה שם אין המדרש שואל על שקוראו בלשון נער?
השיבו האמרי אמת: שאין זה דמיון, שבפרשת העקידה הרי אביו הוא זה שקוראו נער - ודרך של אב לקרוא לבנו נער תמיד בלשון חיבה, משא"כ כאן שהתורה קראו נער, ואין דרך הכתוב לכתוב 'נער' על מי שכבר אינו בגדר נער (ובאמת זהו תירוצו של הרא"ם על רש"י, ואולי גם האמרי אמת אמר זאת בשמו).
ואמר הרב ירושלימסקי שהאמרי אמת הוא 'גברא דמאריה סייעא' - שמן השמים נותנים סייעתא לדבריו, כי בעת יצא מביתו עמדה איזה אשה קשישה וצעקה אל ה"אמרי אמת": רבי, דאווענט אויף מיין קליינעם – שנחלה בדלקת על הריאות ל"ע, והיא היתה בת תשעים, ושאלו אותה כמה שני חיי בנה, אמרה: שהוא בן שבעים...! - ובזה ראו, שכך הוא הדרך שאב ואם קוראים לבנו (אפילו כבן שבעים!) בלשון נער (מיין קליינעם).
