הגאון רבי חיים קרייזווירט זצ"ל גאב"ד אנטוורפן ט"ז טבת תשס"ב
הגאון רבי חיים קרייסווירטה אב"ד אנטוורפן שבבלגיה זצ"ל, נולד לאביו הג"ר אברהם יוסף ושרמן הי"ד אב"ד וואיניטש ומ"ס בית אברהם בשנת תרע"ח מגזע אראלים ותרשישים. יחוסו מגיע לרבנו חיים הכהן רפפורט זצ"ל אבד"ק לבוב. נצר משפחת הגאון הגדול ר' יהונתן אייבשיץ. מגדולי תלמידי ישיבת חכמי לובלין שבפולין. מקורב של ראש הישיבה ואב"ד הגאון ר' מאיר שפירא.
כבר בצעירותו נודע בשקדנותו והתפרסם בתואר העילוי מקראקא. עם פלישת הגרמנים לפולין, הקב"ה עזר לו להימלט לליטא ולאחר מכן עלה לארץ. בסוף מלחמת העולם השנייה חזר לפולין כדי להציל ילדים יהודים, שמצאו מקלט בכנסיה. בשנים תש"ח-תשי"ד עלה לארה"ב ושימש כראש-ישיבה.
בזכות מסירות נפש להכנסת אורחים ניצול ממיתה
סיפר הגאון רבי חיים קרייזווירט: בדרך - שיכולה הייתה להיות דרכי האחרונה - זכרתי היטב את מאמר חז"ל (ברכות י.) "אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים", התחזקתי בלבי ונשאתי מעומק לבי תפילה אל הקב"ה שירחם אלי. ברגעים כאלו אדם נהיה 'מאובן', ללא דמעות, ולהוציא הגה מהפה הס מלהזכיר, רק הלב מתחנן בכל הכח, בתחנונים עצומים: ה', תעזור לי תציל אותי, אני רוצה לחיות!
באותם רגעים שלבי פרפר, נשכתי שפתיים, אמרתי לקב"ה בלי מילים: עזור לי! אנא, תעמוד לי הזכות ששימשתי במסירות עצומה את הרב הישיש ר' ישעי'לה משנה זצ"ל!
סיימתי את התפילה, ומיד הגיעה ההצלה -
בלי הסבר, החל החייל הגרמני לדבר איתי בלשון רכה. הוא אמר שהוא מזדהה איתי, ושגם לו יש משפחה והוא לא יודע מה קורה עמהם, וכמה שהוא אומלל, וכו', כך הוא השיח את לבו לפניי דקות ארוכות, כשהוא שב ואומר: שמע, בחור, אני מבין אותך ואת מה שעובר עליך!
המשכנו ללכת עוד כמה עשרות מטרים, והגענו לאמצע היער. ואז שלף הגרמני את האקדח והתחיל לירות באוויר כשתוך כדי היריות הוא צועק לי: ברח, ברח! - - -
הייתי המום, לא הבנתי את המתחולל, רק רגליי נשאו אותי למרחוק, לא הסתכלתי לשום כיוון, ברחתי כל עוד נפשי בי.
ראיתי אז בחוש שכשאדם עושה עבור השני, הוא עושה טובה לעצמו. הרגשתי שהצלתי הייתה אכן בזכות מה שעשיתי לר' ישעי'לה משנה.
*
מה היה הסיפור עם אותו ר' ישעי'לה?
ובכן, כאמור, רבי חיים כבר היה אז, בגיל שבע עשרה ראש ישיבה בוורשה, ובתוקף תפקידו העמידה לו הישיבה חדר, עם מיטה אחת.
באחד הימים הגיע לוורשה יהודי מן העיר רודנא ושמו ר' ישעיה משנה, תלמיד חכם ובנש"ק, בן אחר בן להרה"ק רבי מיכל מזלוטשוב זי"ע ולבנו, הרה"ק רבי מרדכי מקרמניץ זי"ע. ר' ישעיה היה ישיש בא בימים, וסגי נהור. באותם ימים היה קשה להשיג דירה בוורשה, לכן שלחו אותו לבחור חיים קרייזווירט, שיעזור לו.
רבי חיים קרייזווירט אכן קיבל אותו בלבביות, פינה לו מקום בחדרו שלו, וכך התאכסן ר' ישעיה בחדרו במשך תקופה. היות והייתה שם רק מיטה אחד, פינה לו רבי חיים את מטתו, והוא עצמו ישן כל אותה תקופה על הרצפה, כאשר ר' ישעיה בהיותו סגי נהור לא הבחין בכך.
ואת הזכות הזאת ביקש רבי חיים מהקב"ה שיזכור לו ויציל אותו, והוא אכן ניצל!
וכל ימיו אחז רבי חיים שבזכות הזאת, של המסירות שלו שנתן את המיטה לרבי ישעי'לה משנה, הוא ניצל מן המוות הבטוח לחיים.
