הגאון רבי חיים הכהן קמיל זצוק"ל ראש ישיבת אופקים ט"ו אדר תשס"ה

הגאון הגדול רבי חיים הכהן קמיל זצ"ל, ראש ישיבת אופקים, נולד בב' ניסן תרצ"ג, לאביו רבי יעקב זצ"ל, בילדותו התחנך וספג תורה בתלמוד תורה "יבנה", כשלאחר מכן עבר ללמוד בישיבת סלבודקה בבני ברק.

לאחר נישואיו חזר לירושלים ולמד בכולל של ישיבת מיר, שם עלה ונתעלה מעלות רמות בהתמדת התורה ואהבתה, בכוח התמדתו יומם ולילה היו מכנים אותו "רבי חיים סטנדר" - אצלו לא היו מושגים של זמן ובין הזמנים, תמיד שקד על התורה.

אחד מגאוני הדור סיפר, כי לאחר נישואיו כשלמד בישיבת מיר, היה הולך ללמוד גם בימי חוה"מ, רעיתו התלוננה: לפחות בחוה"מ תחזור מהישיבה מוקדם. אמר לה: אני חוזר מוקדם, אם רצונך לראות מיהו מתמיד - תראי את ר' חיים קמיל. כשאני בא לישיבה הוא כבר שם. ושאני הולך הוא עדיין שם..

סדר התמדתו היה מדהים משחר ילדותו. מי שהיה ער במקרה, היה יכול לשמוע את פסיעותיו בשעה 3-4 לפנות בוקר, כשהוא בדרכו להגות בתורה הקדושה.

רבי חיים היה דמות מופלאה של דרופתקי דאורייתא ואריה דבי עילאי במלחמתה של תורה. נחשב היה בעיני רבותיו פאר הגידולים שהעמידה ישיבת מיר בירושלים.

במוצאי שבת קודש, ליל פורים דמוקפין תשס"ה, התקבלה הידיעה המרה שנשבה ארון האלוקים והגר"ח זצ"ל נתבקש לישיבה של מעלה.

"איך גדלים להיות רבי חיים!"

ביומו האחרון עלי אדמות, בעיצומו של חג הפורים, כטוב לב המלך ביין, יינה של תורה, עלה בחור מבושם על הכסא בבית רבי חיים ושאל בקול: "איך גדלים להיות רבי חיים!" ענה לו בחור אחר: "איזו שאלה אתה שואל? כדי להיות רבי חיים צריך ללמוד וללמוד וללמוד!".

נענה רבי חיים ואמר: "לא צריך ללמוד וללמוד בבוקר ובערב, בימים קשים כבימי שגרה. צריך ללמוד... והאריך בניגון במילה זו, כאומר שללמוד זה עיסוק תמידי, בלי הפסק לרגע...