קשירת ושחיטת הפסח היתה המכה הקשה ביותר למצרים
לאחר שהתבאר שהשה היה העבודה זרה של המצרים, חוזר רבי חייא במה שפתח לבאר מדוע היה בא הפסח מן השה דוקא.
ומסיק רבי חייא, וְעַל דָּא - ועל כן יבואר השאלה, אִמְרָא דְּאִיהוּ פֶּסַח אַמַּאי - השה שהוא נבחר לקרבן פסח, מדוע נבחר לכך דוקא השה. אֶלָּא הטעם, כי הנה דַּחֲלָא דְמִצְרָאֵי וֵאלָהָא דִילְהוֹן הֲוָה אִימְרָא - יראתם של המצרים ואלוה שלהם היה השה, אֲמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִבְּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ סִיבוּ דַחֲלָא דִילְהוֹן דְּמִצְרָאֵי - לכך אמר הקדוש ברוך הוא מיום עשירי לחודש ניסן תקחו את יראתם של המצרים, וְתִפְשׂוּ לֵיהּ, וִיהֵא אָסוּר וְתָפִישׂ בִּתְפִישָׂה דִילְכוֹן יוֹמָא חַד וּתְרֵין וּתְלַת - ותפסו אותו, ויהיה קשור ונתפס במאסר שלכם יום ראשון שני ושלישי בשבוע שהיה אז י"א י"ב וי"ג ניסן, וּבְיוֹמָא רְבִיעָאָה אַפִּיקוּ לֵיהּ לְדִינָא, וְאִתְכְּנָשׁוּ עֲלֵיהּ - וביום הרביעי בשבוע שהוא יום י"ד ניסן הוציאו אותן לדין, והתאספו עליו לשוחטו.
רבי חייא מוסיף שקשירת ושחיטת הפסח היתה המכה הקשה ביותר למצרים.
וּבְשַׁעֲתָא דְּמִצְרָאֵי הֲווֹ שַׁמְעִין קָל דַּחֲלָא דִילְהוֹן דְּתָפִישׂ בִּתְפִישָׂה דְּיִשְׂרָאֵל וְלָא יַכְלִין לְשֵׁזָבָא לֵיהּ - ובשעה שהיו שומעים המצרים את קול יראתם שהוא תפוס במאסר של בני ישראל ואינם יכולים להצילו, הֲווֹ בָכָאן, וַהֲוָה קַשְׁיָא עֲלַיְיהוּ כְּאִילּוּ גַרְמַיְיהוּ אִתְעֲקִידוּ לִקְטָלָא - היו בוכים, והיה קשה עליהם כאילו הם עצמם נעקדו להישחט. לכן אֲמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לבני ישראל, יִהְיֶה תָפִישׂ בִּרְשׁוּתַיְיכוּ יוֹמָא בָתַר יוֹמָא אַרְבְּעָה יוֹמִין, בְּגִין דִּיֶחֱמוּן יָתֵיהּ תָּפִישׂ - יהיה השה תפוס ברשותכם יום אחר יום עד ארבעה ימים, כדי שיראו המצרים את יראתם תפוס, וּבְיוֹמָא רְבִיעָאָה אַפִּיקוּ לֵיהּ לִקְטָלָא, וְיֶיחֱמוּן לֵיהּ מִצְרָאֵי הֵיךְ אַתּוּן עַבְדִּין בֵּיהּ דִּינָא - וביום הרביעי הוציאו אותו לשחיטה, ויראו אותו המצרים איך אתם עושים בו דין, וְדָא קַשְׁיָא לְהוּ מִן כָּל מַכְתְּשֵׁי דַּעֲבַד לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִינּוּן דִּינִין דְּיַעַבְדוּן בְּדַחֲלֵיהוֹן - ואלו הדינים שיעשו בני ישראל לשה שהוא יראתם, קשה יותר למצרים יותר מכל המכות שעשה להם הקדוש ברוך הוא.
