ערבות רשב"י לרבי יצחק
לקראת הסתלקותו קרא רשב"י לרבי יצחק שהיה ערב בעדו כל ימי חייו להוליכו עמו בפטירתו.
ערבות רשב"י לרבי יצחק
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ - בנו, פּוּק חֲזֵי אִי הָכָא רַבִּי יִצְחָק - צא וראה אם ישנו כאן רבי יצחק, שהיה אחד מן החברים, דַּאֲנָא מְעָרַבְנָא לֵיהּ - כי אני הייתי ערב בעדו להצילו ממות לחיים, ולהוליכו עמי לגן עדן בעת פטירתי מן העולם, וכמובא המעשה בזוהר (ויחי ריח.), אֵימָא לֵיהּ דִּיסַדַּר מִלּוֹי - אמור לו שיסדר את דבריו הנצרכים לו לפני פטירתו מן העולם, וְיָתִיב לְגַבָּאי - ואז יכנס לכאן וישב אצלי, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ - אשרי חלקו, שיזכה לישב עתה עמי בעת פטירתי מן העולם.
לאחר שיצאו החברים מבית רשב"י מפני האש הגדולה, חזר וקרא לחברים שהיו עמו בעת האדרא רבא.
החזרת החברים שיצאו מפני האש
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן לכבוד השכינה שבאה אצלו, וְיָתִיב - וחזר וישב במקומו וְחַיִּיךְ וְחַדֵּי - ושחק ושמח שזכה לביאת השכינה, ואָמַר אָן אִנּוּן חַבְרַיָּא - היכן הם החברים, שיצאו מהבית כאשר סבבה האש את הבית, קָם רַבִּי אֶלְעָזָר ממקומו וְאָעֵיל לוֹן - והכניס את כל החברים העומדים בחוץ אל תוך הבית, יָתְבוּ קַמֵּיהּ - וישבו כולם לפני רבי שמעון. זָקִּיף יְדוֹי רַבִּי שִׁמְעוֹן וּמְצַלֵּי צְלוֹתָא - נשא רבי שמעון את ידיו לשמים, והתפלל תפילה לפני אמירת סודות האדרא ופטירתו מן העולם, וַהֲוָה חַדֵּי - והיה שמח, וְאָמַר רבי שמעון, רק אִנּוּן חַבְרַיָּא דְּאִשְׁתְּכָחוּ בְּבֵי אִדְּרָא יִזְדַּמְּנוּן הָכָא - אלו החברים שהיו נמצאים אתנו בעת האדרא רבא (לעיל, נשא קכז: ואילך), הם אלו שימצאו כאן, אבל שאר החברים שרבי אלעזר חזר והכניסם לתוך הבית, ייצאו לחוץ. נָפְקוּ כֻלְּהוּ - יצאו כולם, וְאִשְׁתְּאֲרוּ - ונשארו ששה חברים שהיו באדרא רבא, שהם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ - בנו וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִיָּיא.
