מדוע נאמר כי ההצלה היתה 'להשיבו אל אביו'

לאחר שהתבאר כי הצלת ראובן היתה רק מידי אחיו, אבל לא להצילו לגמרי ממיתה, יבאר רבי יצחק מדוע נאמר כי ההצלה היתה 'להשיבו אל אביו', ויקדים בביאור עבירתם הקשה של שמעון ולוי.

תָּא חֲזֵי כַּמָּה חֲסִידוּתֵיהּ דִּרְאוּבֵן - בא ראה כמה גדול החסד שהשתדל ראובן לעשות עם יוסף, דִּבְגִין דְּיָדַע דְּשִׁמְעוֹן וְלֵוִי שׁוּתְּפוּתָא וַחֲכִימוּתָא וְחַבְרוּתָא דִלְהוֹן, קַשְׁיָא אִינּוּן - כי משום שידע כי שותפותם וחכמתם והתחברותם של שמעון ולוי יחד הם קשות והיזקן גדול מאד. דְּכַד אִתְחַבְּרוּ בִּשְׁכֶם, קָטְלוּ כָּל דְּכוּרָא - שהרי כאשר התחברו יחד להכות בשכם לאחר מעשה דינה, הרגו כל זכר, וְלָא דַי לוֹן, אֶלָּא דְּנָטְלִין נָשִׁין וְטַף וְכַסְפָּא וְדַהֲבָא וְכָל בְּעִירֵי וְכָל מָאנֵי דִיקָר וְכָל מָאן דְּאִשְׁתְּכַח בְּקַרְתָּא - ולא היה די להן בהריגת הזכרים לבדם, אלא הוסיפו ולקחו עמהם את הנשים והטף והכסף והזהב וכל הבהמות וכל כלים יקרים וכל מה שהיה נמצא בעיר. וְלָא דַי כָּל דָּא, אֶלָּא דַּאֲפִילּוּ כָּל מַה דִּבְחַקְלָא נָטְלוּ - ועדיין לא היה די להם בכל זה, אלא אפילו כל מה שהיה בשדה סביב העיר לקחו עמהם, דִּכְתִיב (שם לד כט) 'וְאֵת אֲשֶׁר בָּעִיר וְאֶת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה לָקָחוּ'.