מדוע מברכים 'המוציא' ולא 'מוציא'
ומשיב, אֶלָּא וַדַּאי הָכִי הוּא - אלא ודאי כך הוא, שאפשר לאכול ולשמוח לפני ה' גם בזמן שאין בית המקדש קיים. וכדי לבאר איך זה מתקיים בזמן שאין בית המקדש קיים, מקדים לבאר ענין ברכת הפת. כי הנה, בְּקַדְמִיתָא כַּד יָתִיב בַּר נָשׁ עַל פָּתוֹרֵיהּ לְמֵיכַל - בתחילה כאשר יושב אדם כדי לאכול על יד שולחנו, מְבָרֵךְ עַל נַהֲמָא - מברך על הלחם ברכת 'הַמּוֹצִיא לחם מן הארץ'. ושואל, מַאי טַעֲמָא - מה הטעם שמברכים בלשון 'הַמּוֹצִיא' עם ה' הידיעה, וְלָא אומרים 'מוֹצִיא', וכמו שכתוב בכמה מקראות, דְּהָא כְּתִיב (ישעיה מב ה) 'בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם', וְלָא כְּתִיב 'הַבּוֹרֵא שמים'. וכן כתוב (ירמיה י יב) 'עוֹשֵׂה אֶרֶץ', וְלָא כְּתִיב 'הָעוֹשֶׂה אֶרֶץ'. ואם כן קשה, מַאי טַעֲמָא הָכָא - מה הטעם כאן שמברכים 'הַמּוֹצִיא' עם ה' הידיעה.
כדי לתרץ מדוע אומרים 'המוציא' בה', מקדים לבאר ענין ה' הידיעה המופיעה בשמות פעולה ותואר של הקב"ה. ותחילה יבאר אימתי לא מופיעה האות ה'.
הקדמה: הבינה היא האות ה' עילאה של שם הוי"ה, והיא בחינת שם אלהים. אלא שלא נקראת הבינה בשמות אלו, אלא כאשר היא בשלימות קומתה וענינה. ומאחר וכל ענינה וחפצה של הבינה הוא להמשיך השפעות ולהתפשט למטה, לכן לא נקראת הבינה אלהים או ה' אלא כאשר היא מתפשטת ומשפיעה למטה.
כאשר אין הבינה מתפשטת למטה אין בה אות ה'
ומתרץ, אֶלָּא, כָּל מִלִּין דְּאִינּוּן מֵרָזָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה סְתִירָא - כל הדברים שהם מסוד העולם העליון הנסתר, שהיא הבינה בבחינת עצמותה, כלומר כאשר מדברים מחלקי עולם הבינה עצמו, אז אִסְתַּתְּרָא ה' מִתַּמָּן - מסתתרת משם האות ה', כלומר אין ה' הידיעה נכתבת, אף על פי שהבינה היא ה' עילאה של שם הוי"ה, כיון שמדברים מחלקי הבינה עצמה, ולא מן הבינה המתפשטת למטה שהיא רק לאחר השלמת קומתה. וזהו מה שנאמר 'בורא השמים' ו'ועושה ארץ', 'שמים' הם ששת הקצוות של הבינה, ו'ארץ' היא המלכות של הבינה. וכוונת הכתוב בזה, לְאִתְחֲזָאָה דְּהָא מֵעָלְמָא גְּנִיזָא וּסְתִירָא אִיהוּ - להראות כי 'שמים וארץ' של הבינה נאצלו מן החכמה, ועל החכמה אמר הכתוב 'בורא השמים ו'עושה ארץ'.
