מבאר איך משמע מן הכתוב שברכת המזון המובחרת היא מתוך שובע
לאחר שהתבאר איך משמע מן הכתוב שגם השיכור חייב בברכת המזון, מבאר איך משמע מן הכתוב שברכת המזון המובחרת היא מתוך שובע.
ומדייק עוד להוכיח שברכת המזון המובחרת, זה כאשר היא בשמחה ושובע, כי הנה כתוב 'וּבֵרַכְתָּ אֶת' דַּיְיקָא, להורות שברכת המזון היא במלכות הנקראת 'את' המברכת לתפארת שהיא כללות שש המידות מחסד עד יסוד, דְּמַשְׁמַע דְּבִרְכַּת מְזוֹנָא אִצְטְרִיךְ חֶדְוָה וְשָׂבְעָא - שמזה מוכח שברכת המזון צריכה שמחה ושובע כפי שהיא במלכות. ועוד מוכיח מן הכתוב עצמו שברכת המזון המעולה היא כאשר היא מתוך שובע, ממה שנאמר 'עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה'. כי הנה, מַאי - מהו דיוק הלשון 'טוֹבָה'. ומשיב, כי היא שָׂבְעָא - השובע כפשוטו, שצריך להיות שבע בברכת המזון. כְּמָה דְאַתְּ אָמַר - כמו שנאמר (ירמיה מה יז) 'וַנִּשְׂבַּע לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִים', הרי שהשביעה גורמת להיראות טובים. בְּגִין כָּךְ אִצְטְרִיךְ חֶדְוָה וְשָׂבְעָא - משום כך צריך בברכת המזון שמחה ושובע.
