האיסור להורות אם לא הגיע להוראה
וממשיך לבאר את המשך הפסוק 'ולפני עור לא תתן מכשול' בשלושה פירושים.
האיסור להורות אם לא הגיע להוראה
'וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל'. פירושו כְּמַשְׁמָעוֹ, שאסור לשים מכשול לפני אדם עיוור שיתקל ויינזק. וְאוֹקְמוּהָ - וכבר ביארוהו (ראה עבודה זרה ו:), שלאו זה נאמר בְּמַאן דְּגָרִים לְאָחֳרָא לְמֶחֱטֵי - במי שגורם לאחר לחטוא, וְכֵן ביארוהו חז"ל (מועד קטן יז.) על מַאן דְּמָחֵי לִבְרֵיהּ רַבָּא - מי שמכה את בנו הגדול ומביישו בכך, מפני שבכך מכשילו שיעיז פניו כנגדו ויעבור על מצות כיבוד אב.
ומוסיף, וגם נכלל בפסוק 'וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל' וְגוֹ', שמדבר בְּמַאן דְּלָא מָטָא - במי שלא הגיע לְהוֹרָאָה, וְאוֹרֵי - ומורה הוראה. דִּכְתִיב - שעליו נאמר (משלי ז כו) 'כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצוּמִים כָּל הֲרוּגֶיהָ', כיון שעל ידי הוראתו נכשלים רבים אשר נענשים על העוון שנכשלו בו על ידו. וְהַאי אַעֲבָר - ותלמיד זה עובר מִשּׁוּם 'וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל', בְּגִין דְּאַכְשִׁיל לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי - כיון שעל ידי הוראתו הכשיל את חבירו ופגם את נשמתו לעולם הבא.
