דין בן סורר ומורה מרמז על עונשי ישראל
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, תַּוַּוהְנָא עַל הַהוּא דִּכְתִיב - תמה אני על מה שכתוב (דברים כא יח-כא) 'כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם' וְגוֹ', 'וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ' וְגוֹ', 'וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא, וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ'. ותמה רבי אלעזר, איך יתכן כי אב ואם יוציאו את בנם ליהרג. ומביא ראיה לתמיהתו, וְתָנֵינָן, דִּבְהַהִיא שַׁעֲתָּא - ושנינו כי באותה שעה אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, כְּתוֹב פרשת בן סורר ומורה זו בתורה, אָמַר לֵיהּ מֹשֶׁה, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא שְׁבוֹק דָּא - רבון העולם הנח פרשה זו ואל תכתבנו בתורה, כי מאחר ולא יתכן שפירוש הפרשה הוא כפשוטו, שהרי אִית אַבָּא דְּעָבִיד כְּדֵין לִבְרֵיהּ - האם יש אב שעושה כך לבנו שמביאו ליהרג, הרי טבע האב לרחם על בנו, וכיון שלא יתכן שפרשה זו היא כפשוטו, לכן וּמֹשֶׁה מֵרָחִיק הֲוָה חָמֵי בְּחָכְמְתָא - משה היה רואה בחכמתו למרחוק, כי פרשה זו מרמזת על כָּל מַה דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל - כל מה שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לבני ישראל כאשר יחטאו כבן סורר ומורה. לכן אָמַר משה, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, שְׁבוֹק מִלָּה דָּא - רבון העולם הנח פרשה זו ואל תכתבנו בתורה, כדי שלא יהיה דינם של ישראל קשה כל כך.
