בהדלקת המנורה מאירה המלכות
המלכות שבבחינת המנורה מתתקנת רק על ידי אהרן שהוא סוד החסד.
אולם מְנַרְתָּא אִתְמְנֵי בְּשִׁבְעָה בוֹצִינִין - המנורה נמנית בשבעה נרות, כלומר המנורה רומזת למלכות בבחינה שהיא מתייחסת לספירות העליונות, ולכן יש למנורה שבעה נרות כי בבחינה זו נמנית המלכות עם המידות העליונות מחסד עד יסוד. ולכן תיקונה הוא לְאַדְלְקָא עַל יְדָא דְּכַהֲנָא - להדליק אותה על ידו של הכהן, כי הכהן הוא בבחינת מידת החסד שהוא הספירה הראשונה מן המידות המאירות למלכות, אשר על ידו נמשך אור כל שאר הספירות למלכות. וְכֹלָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא - והכל היה כמו שהוא למעלה. ולכן אמר הכתוב (במדבר ח ב) 'דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת', לאמר, כי רק על ידי אהרן יאירו שבעת הנרות שהם הספירות העליונות המאירות במלכות, כיון שהתיקון של המנורה גבוה מן התיקון של המזבח ואינו שייך לכל ישראל.
ומפרש הכתוב מעלה נוספת שיש למנורה על פני המזבח.
המנורה נעשתה בדרך נס
ומוסיף הכתוב לפרש עוד מעלת המנורה על המזבח, ואומר (שם פסוק ד) 'וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת משֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה', כלומר, וּמְנַרְתָּא עַל אָת קַיָּימָא וּבְנִיסָא אִתְעֲבִידַת - והמנורה על אות הייתה קיימת, כי היא נעשתה מאליה על ידי נס. וְהָא אוֹקְמוּהָ בְּעוֹבָדָא דִמְנַרְתָּא - והרי כבר העמידוהו במעשה המנורה (זוהר ח"ב רעיא מהימנא תרומה קנח.) הטעם שהמנורה נעשתה מאליה.
