אי אפשר לפרש כי הנגעים הגיעו רק כדי שיימצאו המטמוניות
לאחר שהתבאר שנגעי הבתים היו באים לבתים ששרתה בהם רוח טומאה על ידי אלו שבנו אותו, יוכיח רבי אבא כי אי אפשר לפרש כי הנגעים הגיעו רק כדי שיימצאו המטמוניות.
ומוכיח רבי אבא, תָּא חֲזֵי - בוא ראה, כי הנגעים באו בבתים כדי להעביר את רוח הטומאה מן הארץ. אִי עוֹבָדָא דָּא הֲוָה לְאַשְׁכְּחָא מַטְמוֹנִין בִּלְחוֹדוֹי - שהרי אם מעשה זה של הנגעים היה כדי למצוא מטמונים בלבד, אם כן יְהַדְּרוּן אֲבָנִין לְבָתַר כְּמָה דְּאִינּוּן לְאַתְרַיְיהוּ, וְעַפְרָא לְאַתְרֵיהּ - יחזירו את האבנים כמו שהם לאחר שחלצו אותם ממקומם, וגם את עפר הטיח יחזירו למקומו. אֲבָל קְרָא כְּתִיב - אבל באמת כתוב אצל האבנים (ויקרא יד מ), 'וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא', וּכְתִיב - וכן אצל העפר כתוב (שם פסוק מב) 'וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת וְהֵבִיאוּ אֶל תַּחַת הָאֲבָנִים וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת', הרי שלא ניתן להחזיר את האבנים ואת העפר למקומם הראשון, ואם טעם הנתיצה הוא כדי שימצאו מטמונים בבית, למה לא יחזירו אותם למקומם הראשון לאחר שכבר מצאו אותם כאשר חלצו את האבנים ממקומם, אלא על כרחך שהטעם הוא בְּגִין דְּיִתְעֲבַר רוּחָא מְסָאֲבָא, וְיִתְפְּנֵי וְיִתְקַדַּשׁ הַשְׁתָּא כְּמִלְּקַדְּמִין - כדי שתעבור רוח הטומאה מן הארץ, ותתפנה הארץ ממנה ותתקדש הארץ עתה כמקודם שטמאו אותה העמים שהיו יושבים בארץ, וְיִשְׁתְּכָחוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדוּשָּׁה וּבְדִיּוּרָא קַדִּישָׁא, לְמִשְׁרֵי בֵּינַיְיהוּ שְׁכִינְתָּא - ובכך יימצאו ישראל בקדושה ובדירה קדושה, אשר בכך ראויים הם שתשרה ביניהם השכינה.
